תולדות משפחת אייכל
יפה-שיינדל לבית פטרונטש בתו של הגביר מז'ולקיב, ר' יעקב פטרונטש, נולדה בשנת 1884.
אברהם אייכל נולד בשנת 1885. עוד בנעוריו התבלט בתפיסה מהירה, במחשבה מעמיקה ובכשרון להבעה בכתב. בהיותו בן 17 התארס עם בת הגביר מז'ולקיב.
במלחמת העולם הראשונה השתקע אברהם בז'ולקיב, שם רכש לו ידידים רבים מבין משכילי העיירה. הוא ידע עברית על בוריה והיה בין קנאיי השפה עד שהנהיגה כשפה מדוברת בביתו.
ליפה ולאברהם נולדו שתי בנות: טובה-מרים ורחל.
בשנת 1923, בן 38, חלה אברהם בדלקת ריאות קשה, שבעקבותיה התפתחה שחפת. הוא לא קם ממיטת הדוי עד יום מותו בשנת 1930 בגיל 45. נקבר בזולקייב.
הבת טובה נשאה למיכאל אלטשולר בשנת 1930. אברהם הספיק להיות בחתונתם.
יפה, שהתאלמנה מבעלה, המשיכה לגור בז'ולקייב עד עלייתה לארץ עם בתה רחל בשנת 1936. היא עלתה לארץ זרה בת 52, אלמנה, חסרת כל, ללא ידיעת השפה, במנטליות כה שונה מחייה הקודמים בפולין.
יפה גרה ברעננה בבית בתה וחתנה, טובה ומיכאל אלטשולר. עזרה או, למעשה, עבדה בבית - בשלה, אפתה, כבסה ובשבתות הייתה קוראת בספר התפילות "צאינה וראינה". יפה הייתה בשלנית מעולה ועד היום נכדיה נזכרים במאכליה המופלאים.
חייה היו קשים, לא הייתה לה הרבה פרטיות, כי בית ילדיה היה קטן וצר ולמעשה נסמכה על שולחן בתה וחתנה כל חייה ברעננה.
עברית לא למדה ואת השפה האידית למדו ממנה נכדיה. נכדתה אורה מגידוב לבית אלטשולר זוכרת את סבתא יפה עומדת ולשה בצק והיא, הילדה, יושבת וקוראת לה מספר בשפה האידית, בלישהבינה את תוכן הדברים. עוד זוכרת אורה שעם סבתא ראתה את הסרט הראשון בחייה: "במבי".
בשנת 1949, בת 65, נפטרה יפה אייכל. נקברה בבית העלמין בקרית שאול.