אריה-צבי וטובה הירשהורן הגיעו ארצה ממניעים ציוניים עם ארבעת ילדיהם בשנת 1925 מהעיירה גולדינגן, לטביה. זמן קצר לאחר בואם לארץ התיישבו ברעננה ורכשו מחברת אחוזה חמישים דונם אדמה בשטח שהתפרש מרחוב אחוזה ועד רחוב ציפמן של היום.
בשנת 1927 נטע אריה-צבי פרדס על חלקתו והעניק לכל אחד מילדיו חלק מהחלקה. הבת לאה נישאה בשנת 1928 לדוד קרן צבי (בן דודה) ויחד עיבדו את שטח האדמה שלהם בן תשעה דונם. מכיוון שהיה קשה להתפרנס מהפרדס בלבד, יצא דוד לעבודות חוץ שונות כמו: עבודות בניין, קטיף וגיזום, חפירת בורות ביוב וכדומה. לבני הזוג נולדו שני ילדים. דוד התמסר לעבודה החקלאית ולאה, בוגרת סמינר להוראה, החלה לעבוד במושבה הצעירה כגננת וכמורה. לאה הירשהורן היתה הגננת והמורה הראשונה ברעננה. במשך שנים הרביצה חכמה ודעת בילדי המושבה הראשונים ובעיקר החדירה בהם את האהבה לשפה העברית, שבה שלטה היטב כבר מילדותה. על טהרת השפה העברית הקפידה גם בביתה שלה ומיד בהגיעה ארצה היתה הראשונה מבין כל בני המשפחה המורחבת, שעיברתה את השם הירשהורן, שפירושו המילולי הוא קרן צבי. שנים רבות עסקה לאה בהוראה ובחינוך, וגם לאחר שפרשה בשל מחלה הוסיפה ללמד עברית בהתנדבות, במיוחד את העולים החדשים שהגיעו ארצה עם גלי העליה של שנות החמישים.
לאה הירשהורן נפטרה בשנת תשכ"ז.