אין ספק, כי אבא היה מחנך דגול. כמוני, גם חניכיו הרבים הולכים עד היום באהבה בדרך שהתווה לנו וזוכרים לו לטובה כמה וכמה כללי התנהגות אזרחית טובה, שהקנה לנו בשעתו. אך דווקא בי חָטַא אבא עצמו חֵטְא פדגוגי, שבצילו גדלתי: בגיל חמש כבר למדתי מעצמי לקרוא, בעיקר באמצעות שלטי הרחוב - אף שמספרם היה קטן למדי בטבריה הנידחת של אותם ימים! לפיכך, כאב גאה (ואף מודאג בדבר מציאת פתרון לצורכי התרבות שלי!) יותר מאשר כמחנך, החליט להכניס אותי היישר אל כיתה ב' בעודי בן חמש וחצי שנים בלבד. מכאן ואילך, לאורך כל הדרך, הייתי צעיר בשנתיים ואף בשלוש שנים מבני הכיתות, בהן למדתי – ורק בגיל שבע-עשרה, שעה שהתגייסתי לפלמ"ח, מצאתי סוף-סוף את עצמי לראשונה בחברת בני גילי...
וכך, כדי לתפוס את מקומי בחברת הכיתה, הפניתי את כשרון הכתיבה שנתברכתי בו לְסַטִירָה וּלְהוּמוֹר – ואפילו העליתי מבין אותיותיו של שם משפחתנו, זְלַצִין, שם עט קולע: זֶה לֵץ! גם בהיותי לימים חבר פלמ"ח, הוספתי מתוך הרגל למשוך בעט סופרים ולחבר "בשביל החבר'ה" פזמונים ומחזות-זמר קלילים – אך אז כבר חתמתי עליהם בשם-העט החדש "לָקַח יוּנְגֶרְמָן", על משקל שמו של בעל "הטור השביעי" נתן אלתרמן. לכבוד כל אירוע חגיגי של כיתתי יצא לאור עיתון היתולי בשם "בינינו" – שאני הייתי כתבו וסופרו היחיד, הגרפיקאי והעורך הראשי שלו ואף המו"ל, הכל בכתב-ידי.
מלבד זאת נמניתי עם תזמורת המפוחיות שהקימה המורה יהודית לַשֶׁבְסְקִי, , חידוש זכור לטוב במושבה רעננה. לאחר עת ארוכה של הקשבה לתקליטי חזנות מפי יוס'לה רוֹזֶנְבְּלָאט ומרדכי הֶרְשְמַן ושירים רוסיים מפי הַבָּאס הנודע, פְיוֹדוֹר שַׁלְיָאפִּין, שנמצאו בביתנו, האזנתי לראשונה בזכות יהודית לפרקי מוסיקה קלאסית. היה בכך משום חידוש מרענן ופקיחת אוזניים לאופק מוסיקאלי רחב הרבה יותר. כשבחרה יהודית ללמדנו נגינת נושא הפרק השני של הסימפוניה "האיטלקית" של מנדלסון, הקדימה והשמיעה לנו את כולה מעל גבי תקליטי 78 מן האלבום של "האיטלקית". בזכות יהודית התאהבתי בסימפוניה זו עד כדי כך, שבחרתי באותו נושא גם כַּשְׁרִיקָת הזיהוי הפרטית שלי ושל חברתי הראשונה...
* * *
גם למסיבת סיום "שנת הקונצרטים" תרצ"ח (1938), שכחניך מחזור ו' של ביה"ס העממי ברעננה היתה אף שנתי האחרונה בין חברי התזמורת, כתבתי כדרכי את "העיתון ההיתולי". בעיני נראו הדברים מלאכת מחשבת – אך היום, במבט לאחור, עולה מתוכם דמותי כ"נמר" ("נוּדְנִיק" ממדרגה ראשונה). אף-כי יש לומר, לשבחי, שאף אני עצמי סיימתי אז את ה"הוּמוֹרֶסְקָה" מפרי-עטי ברמז "עבה" למדי על חשבוני: יהודה מצא שסייג לשתיקה – דיבור!
"האזינו לקול רעננה!" – פינת הרפואה
(תרצ"ח/1938)
לא מזמן נחנכה בכיתה ב' מרפאה, שתפקידה להביא מזור להרמוניקות חולות.
הסיבה לבניית המרפאה היא מגיפת "דוֹ מַז'וֹר", שפרצה ברעננה. מספר החולות הגדול ביותר נתגלה בכיתה ח' – שלוש!
מלבד זאת החלה נשירת שיניים אצל אחדות מן ההרמוניקות וגם שבר צלעות לא חסר; אחדות מההרמוניקות נטו למות, אך מששכבו ארבעה שבועות אצל הרופאה המהוללת, ד"ר יהודית (מומחית למחלות חלודה, דִיפְּלוֹם מאת ש. חביבי ), הבריאו תודות לטיפול המסור של האחות גֶּלֶרְיָה - והיום יכלו להופיע במסיבה, שנערכה לכבוד הבראתן.
המרפאה מסודרת יפה, הבנזין טרי ופרחים בפינותיה. בחבר הרופאים כעשרים איש ולידם נמצאת גם כיתה למתלמדים בתורת הרפואה. ייתכן, שעוד מעט ייסמכו לרופאים. הכניסה למרפאה מותרת רק ליחידים (ולא לזוגות!). ליד המרפאה יש חדר ניתוח, שבו מנתחים את המפוחיות ומנקים את קרביהן מן החלודה. בואו-נא לראותה בבקשה!!!
נדודי שינה אצל בעה"ח
שיחה לאיכרים (מס' 22)
בפעם שעברה דיברנו על נדודי השינה אצל הברווזים ואופן הדברתה של מחלה זו. מחלה דומה, אך קשה יותר ממנה, אנו מוצאים אצל הפרות – ויש בידינו תרופה, העולה בדמים מועטים, הלא היא הרפואה הנודעת בשם "SILVER STICK " ואשר אופן השפעתה לא-יתואר.
ברצוני לספר לכם בקצרה את השתלשלות המעשה, כיצד ואיך הומצאה התרופה המועילה הזאת – ככתוב במכתבה של "אגודת הרופאים המאוחדת" ברעננה. מצאתי לנחוץ לקרוא לפניכם שורות מספר מאותו מכתב:
רעננה, י"ט בסיוון ה'תרצ"ח
אדון רדיו!
יודע אתה בוודאי, שבעלי-חיים אוהבי מוסיקה הם – ואם בני-
אדם נרדמים תוך כדי שמיעת מוסיקה קלאסית, הפרות לא כל שכן! ומכיון
שהכלי הקלאסי ביותר ברעננה הוא מפוחית הפה, ניסינו להשתמש בתרופה זו
כנגד המחלה הממארת הנ"ל: בשעת הקונצרט נמצאו פרות שלא רצו להירדם.
מתברר, שאלה פרותיו של מוֹלְצַ'דסְקִי, אשר הורגלו לשמוע מוסיקה מבלי
להירדם. הסיבה פשוטה מאד: בביתם גרה מנצחת-קומפוזיטורית ולה
מפוחית! וגם כשהחזן שלנו, מר יוֹסֶ'לֶה וֶנְדְרוֹבְבְּלָט, ניסה להרדימן בשיר
משלו לא נרדמו.
אז קם לרעננה מושיע, אחד הרופאים הצעירים, והציע להשתמש
בתרופה הנ"ל – הלא היא .S.S הנודעת לשם – ותרדמנה הפרות הסוררות
ומולצ'דסקי שש ושמח.
עד כאן דברי המכתב.
דרך הכנת התרופה קלה מאד, ועתה באתי לפרטה לפניכם: את צינור הגלולה יש לקנות בחנות (המחיר – 11 מא"י. הפירמה – "נִקָּיוֹן"). כשהצינור בחנות הריהו עטוף ומכוסה נייר דק ועדין, "נייר טוּאַלֶט", ולכן יש להיזהר בשעת הורדת הציפוי. את הצינור יש למרוח בדבק מצידו החיצוני (דבק אפשר לקבל בכל כיתה. הסוכנות הראשית – המורה בתיה ). בשעת מעשה השתדל שתהא מסיכת-גז על פניך, פן תיחנק מן הריח העולה מן הדבק. על הדבק שים נייר-כסף (להשיג בחנות "האחים פַיְנֶר" ) ותן לדבק להתייבש.
אחר-כך שים את פיו האחד של הצינור המוכסף ("SILVER STICK ") על קצה המפוחית ועל פיהו השני שים את כף-ידך. פצח בטַנְגוֹ עליז (נמצא למכירה אצל בלהה סְטוֹרוֹזוּם ) ובשעת מעשה הרם והורד את כף-ידך חליפות במהירות. אז, רק אז, תוכל להיווכח ביעילותה של תרופה זו.
בשעת ריפוי הפרות עליך לנקוט באמצעי זהירות חמורים. וכך תעשה: היזהר לך, פן תירדם אף-אתה!!!
שלום!
חדשות
השעה עתה היא תשע, שתי דקות ושליש. סיכויי מזג האוויר: הַטֶּמְפֶּרַמֶנְטוּרָה במסיבה תהיה סוערת, בלוויית זמרה קלה. העוגות שתמצאנה על השולחן תיעלמנה מהר, ואין לחשוש לעוגה נוספת. הראות תהיה טובה (כמובן, מצד המורים) וקשה יהיה "לסחוב" מעט בוטנים בכיס. מזג האוויר מחר יהיה נוח מעיקרו, ואפשר יהיה לישון עד שעה מאוחרת בלי כל הפרעה.
חדשות מקומיות (כל הזכויות ל"רוֹיְטֶר'ס"): זה עתה נתקבלה ידיעה ממקור נאמן, כי הרופא יהודה מצא שסייג לשתיקה – דיבור!
ועתה, ליל מנוחה ושבוע טוב לְכֻלֶּכֶם!!!
* * *
תלמידיה של יהודית, בהם אחי יעקב, ומטבע הדברים גם חברי תזמורת המפוחיות, ואני ביניהם, שומרים מאז ועד היום על קשר לבבי וחם עם "המורה יהודית". במלאות לה 80 שנה ערכו לה מסיבת הפתעה בחצר בית ידידים בכפר-שמריהו. בתוך השמחה הגדולה הזמינו מבין הקרואים אף את נציגי תזמורת המפוחיות הנודעת, שאחדים מהם זכרו וטרחו להביא עימם את ה"גַרְמוֹשְׁקוֹת" מאותם ימים – זוג מפוחית-פה, מַז'וֹרִית וּמִינוֹרִית, מתוצרת "
HOHNER ". לאחר יובל שנים ויותר שלא נטלתי מפוחית אל פי, תחבו גם לידי זוג שכזה – וראו זה פלא: ברגע שהנחתי אותה בין שפתי וכרכתי את כפותי משני עבריה, מול כסאה של יהודית כלת המסיבה, התחלתי לנגן – תחילה בגמגום-מה ולאחר רגע בבטחה, כאילו רק אתמול ישבתי עדיין בין חברי התזמורת כשיהודית מנצחת עלינו. כמה הצטערתי אז, באותו מעמד מרגש, על שלא עלה בדעתי להכין מראש גם "SILVER STICK " מגליל של נייר טואלט, להביאו עימי אל המסיבה ולהשמיע באמצעותו גלי נגינה מייבבים ומרגשים, כבימים עברו...
אנו זוכרים ואוהבים אותך, יהודית, עד עצם היום הזה!
תזמורת המפוחיות של המורה יהודית
יהודה זיו, ירושלים