לח"י

לח"י

רעננה היתה בשנות ה-30 וה-40 מושבה חקלאית קטנה בת כאלפיים תושבים. רוב התושבים הזדהו עם מוסדות היישוב המאורגן וארגון ה"הגנה" היה הארגון המרכזי בהגנת רעננה והסביבה.

אבל הפרדסים הרבים של רעננה ושל סביבתה באותם ימים שמשו גם כמקום מסתור.

יהושע כהן (מלוחמי הלח"י הנועזים, אח"כ חבר שדה בוקר וידידו של בן גוריון) הסתתר בפרדסי רעננה כאשר בריטים ויהודים מנסים לתפסו ולהסגירו. חברתו (אח"כ אשתו) נאוה שרולוביץ בת כפר סבא, נפגשה עימו ודאגה להביא לו מזון וידיעות.

את הכרוזים ברעננה הדביקו אנשי לח"י הצעירים שבאו מרמתיים ומכפר סבא. הם היו צריכים לעבור דרך כפר מל"ל ושם נתפסו והכרוזים נלקחו. לכן הגיעו לרעננה דרך הפרדסים והשדות של גבעת חן. כהסוואה, נשלחו מספר צעירים עם כרוזים דרך כפר מל"ל ושם נתפסו, אבל חלק גדול יותר עבר באותו זמן דרך הפרדסים והצליח להדביק את הכרוזים ולמלא את משימתו.

 

מר יצחק שמיר מי שהיה אז מפקד הלח"י ולימים ראש ממשלת ישראל מספר שבשנת 1943 ברח ממחנה המעצר הבריטי שבמזרע, נפגש מיד לאחר מכן עם יהושע כהן, חבר הלח"י שברח ממחנה המעצר הבריטי שבלטרון. השניים נפגשו בחורשה ברעננה, בה הסתתר יהושע כהן מפני השלטונות הבריטיים. הוא מספר:

"...רעננה הייתה מושבה קטנה באזור חקלאי בעיקרו (רעננה, כ"ס, רמתיים) ולכן הייתה היא מקום חשוב עבור הלח"י שהיה ארגון קטן, חשאי ונרדף. באזור רעננה הסתתר איש הלח"י הידוע יהושע כהן וחברתו (לימים אשתו) נרוה דאגה להביא לו מזון וידיעות.

כשברחתי (1943) ממחנה העצורים מזרע (ליד עכו) בקשתי להיפגש, בדרך לת"א, עם יהושע כהן. הפגישה נערכה בחורשה של רעננה. ברעננה היו לנו אוהדים שממש הסתכנו בעזרה שהגישו לנו: בעלי פרדסים, חקלאים וסתם "עמך".

במושבה זו, במקומות שונים, היו לנו מחסני נשק שהוסתרו אצל אוהדים.

חלק מהקורסים התנהלו בפרדסי רעננה - הידוע ביותר הוא הקורס של "ילדי רעננה" ש-5 מהם נרצחו ע"י הבריטים"...


בית הקורסים ברעננה - "ילדי רעננה"

במשק עזרא - ליד שכונת שביב, עמד בית בודד, בית בלוקים לא מטוייח. בבית רק חדר אחד היה מרוצף. בשאר החדרים היתה ריצפת אדמה. שם גם היה ה"סליק" - המחבוא של נשק.
הבית המבודד הזה נבחר להיות בית הקורסים שתפקידו היה להכשיר את הנוער הצעיר ולהפכו ללוחמים. שם למדו להשתמש באקדח (נגן אחרים), בתת מקלע (טומיגן, סטן), מקלע פיני ("וש") וכו'.

הבית נשכר כאילו הוא מיועד למגורי שני זוגות. בחשון תש"ח התחיל שם קורס חדש שעמד להימשך שבועיים. דוד שומרון (עלי) האחראי לקורסים נשלח אז למנוחה בגלל מצב בריאותו ואת הקורס אימן יצחק מוסקוביץ (יגאל) שהיה כבר לוחם ומדריך די מנוסה. חניכי הקורס היו צעירים מאוד. בקורס השתתפו 5 בנים ו-3 בנות מתאי הנוער. בבית היה גם יגאל מפקד הקורס וחמדה שבישלה עבורם. סה"כ היו שם 10 צעירים. בתצפית עמד הצופה. הצופה הודיע שהוא רואה "גויים" ואכן ה"כלניות" (הצנחנים הבריטים) הקיפו את הבית מכל צד. יגאל פקד לקפוץ מהחלון ולרוץ לפרדס הקרוב.

היריות הרגו את יגאל, רוית, חמדה ואריאל ואת אורה (שמתה בדרך). נמרוד ו-4 צעירים נאסרו, הובלו לירושלים והועמדו לדין.
כל זה קרה בכ"ח מרחשון תש"ח, (11  בנובמבר, 1947).

לפי הסברה הרגישו הבדואים מהמאהל שהיה לא רחוק מהבית, בתנועה של הצעירים ושמעו קול נקישות נשק והם שהודיעו לשלטונות הבריטיים.
הרצח של "ילדי רעננה" (צעירים בני 15-20) עורר הדים חזקים בשרון ובכל הארץ.
בעקבות הרצח הזה נעשתה פעולת תגמול נגד סמלים וקצינים בריטיים בחיפה.

אליעזר יפה 14, רעננה
|
טלפון: 09-7414110, 09-7437045
|
פקס: 09-7411750
דוא"ל: rachelr@raanana.muni.il
|
http://moreshet.raanana.muni.il