ליל הפלמ"ח בחג העצמאות / עמ' 15
טוב עשו הממונים על תוכניות חג העצמאות השנה, שמסרו את ארגון ה"קומזיץ" המסורתי לידי חבר ותיקי ההגנה, בשיתוף עם חברי מועדון בית גינגולד. והפעם היתה זו תוכנית מקורית: תוכנית של שילוב דורות. שותפו בחגיגה: ותיקי ההגנה ברעננה חרושי הקמטים, צעירי המושבה חברי בית גינגולד, ביחד עם חברי הפלמ"ח לשעבר. אורחי הכבוד היו: נוער רעננה, ילידי תש"ח – הנוער המתייצב השנה לשירות הצבא. המקום: בחורשת גן המגינים שהיתה מוארה במעגל. מסביב שולחנות ערוכים, כריכיות נקניק, פיתות, יין מתוך החבית, דוד מהביל של קפה שחור, ובמרכז ה"מדורה המסורתית.
לברים מסבים את ליבם. מתחילה השירה הספונטנית בלוויית האקורד שבידיה המנוסות של הח' אסתר אולשר. על ידה קבוצת בנות החן של רעננה, מחרות מחזיקות אחריה בשירים ופזמונים מתקופת הפלמ"ח. מתקלחת השירה, משתלהבת המדורה, בוקעים ועולים זכרונות הימים ההם, מופעל שוב הדמיון המלהיב, ומתחילה פרשת הצ'יזבטים.
אחד אחד עולים הם חברי הפלמ"ח לשעבר – כיום אימהות ואבות לילדים – שנתאספו ובאו מקרוב ומרחוק. מספר בצלאל על עלילות הפל-ים. מתגלגלים הדברים כאילו היה זה רק אתמול. מספר עזרא על ליל פיצוץ הרדאר, ונדמה כאילו הושאלו מסיפורי "שחרזדה". ממשיך שלומ'קה החברה-מן על קבוצת "מתקיני-טלפון" – בכפרים הערביים – אשר חוללו נפלאות בשירות הש"י. מזכיר בנימין רגעים של מסירות – נפש של קבוצת פלמחניקים – דברים נוגעים עד הלב, ממש, אזכרת נשמות...
מדובב בצלאל פרקים ישנים על פעולות נועזות, ועומד הוא כאילו מוכן לחזור על כל אלה שנית.
ושוב, שירים ופזמונים – עיניים נוצצות... ננעצים מבטים אל מול הגחלים הלוחשות. העיגול מתהדק – השעה 2.30 בבוקר, מופיע מתוך העיגול יהודה – מסביבות כפר-ויתקין הגיע, עם שונה אשתו – ידיים בכיסים. מודיע מראש: "וואללה". הכל אמת. מתגלגלים סיפורים על דמויות, על מדריכים, חברים, קומזיצים – משחזרים ונרקסים סיפורים ועלילות, שיחות ואגדות... והפה לא נסגר והעיניים מדברות והאוזניים דרוכות, והקהל צועק "עוד"; סערת צחוק, "התפעלות". אולם יהודה מחליט: "השאירו קצת לשנה הבאה!" –כן, חברים, נתראה בשנה הבאה, כולנו יחד. כה לחי!
ז. סמך
מתוך "בטאון המועצה המקומית" מס' 8-9 , 1966