צבא הנשים - לאה בארי

לגלריית תמונות

הגעתי לרעננה בשנת 1933 מפלוגת העבודה של הקיבוץ המאוחד, גבעת השלושה בפתח תקווה, כיום קיבוץ שפיים.
בהיותי חברה צעירה ועירנית נודע לי על קיום "אירגון חברי ההגנה". להתקבל ל"ההגנה" הייתה זו בשבילי מטרה עליונה וכן לקחת חלק פעיל באירגון זה הן כאשה והן כיהודיה בהגנה על היישוב העברי בארץ ישראל.
להתקבל לשורות "ההגנה" היה כרוך בקשיים גדולים מאוד וזמן רב עבר עד להשגת המטרה. רק לאחר התקבלותי לאירגון נודע לי על הקשיים הכרוכים בקבלת חבר חדש – נערכו חקירות רבות-ממדים על האיש ובני משפחתו, על אופיו, נאמנותו, כנותו, איך ייעמוד בלחצים אם ויתפש על ידי המשטרה האנגלית דאז, היספיקו לו כוחות הנפש לעמוד במתח ולא לגלות את הידוע לו.
לאחר זמן רב, בקבלי את ההזמנה לוועדת הקבלה של "ההגנה" – לא היה אדם מאושר ממני. הערך העצמי שלי גדל ביודעי שאתקבל ל"הגנה" האחראית לביטחון היישוב, כשהמטרה הסופית כמובן – מדינה לעם ישראל.
בתקופת הלימודים והאימונים הקשים, בתנאי מחתרת קשים, קיבל הנושא ערך ראשוני במעלה. כל יתר הדברים והצרכים האישיים קיבלו לא פעם מעמד מישני לעומת הפקודות וצרכים של "ההגנה" – הייתה זו תקופה הרואית.

יחס אוהד
בהיותי חברה "בהגנה" קיבלתי יום אחד הודעה מהמפק להצטרף לקורס מפקדים , ואני אז אם לילדה. כמובן שלא נרתעתי מלקבלה. על אף הקושי והמאמץ הרב, ראיתי זאת כחובה ומילאתי אותה. ביישוב בין האוכלוסייה היהודית, היה יחס אוהד לאירגון "ההגנה" כך שיכולתי להיעזר על ידי חברותי וכן גם שכנותי הטובות בטיפול בילדה ובבית. אומנם דבר השתתפותי בקורס למפקדים ב"הגנה, היה סוד כמוס ולכן לא נשאלתי לאן אני נעלמת לשעות רבות או לימים. כל איש ואישה ביישוב נתנו את חלקם למטרה זו לפי יכולתם האישית.
עם סיום הקורס הנ"ל מינה אותי המפקד ברעננה למפקדת מחלקת החברות במקום וכמובן שמלאתי את תפקידי זה באחריות מירבית.
חברות "ההגנה" פעלו בכל הפעולות שפעלו החברים : וזאת , כמובן, בהתחשב בכושרה הגופני של החברה.
כאן לא היו החברות צריכות ללחום לשיווי זכויות, זו ניתנה להן בכבוד רב. יחד עם זאת פעלו חברות "ההגנה" בפעולות נוספות מיוחדות כגון: עזרה ראשונה, פינוי נפגעים ואיתות "בקשר". בלימוד הגשת עזרה ראשונה והעברת פצועים פעלנו בשיתוף ובהדרכה של הרופאים והאחיות המוסמכים של מוסדות הרפואה ברעננה.
בפעולות הקשר והעברת ידיעות לקחו חברות "ההגנה" חלק פעיל מאוד. בפעולות הקשר היה לאירגון "ההגנה" ברעננה תפקיד מיוחד, תודות למצבה הגאוגרפי והטופוגרפי של המושבה. בריכת המים הגבוהה שבמרכז המושבה איפשרה להעביר ידיעות באיתות מהמיפקדה האזורית בשומרון אל המיפקדה הראשית בתל אביב.

מסירות נשית
לא אהיה נאמנה לעצמי ולחברותיי באירגון "ההגנה" אם לא אציין את האחריות העליונה והמסירות ללא גבול של החברות בפעולות השונות. קושי מיוחד היה לחברות בפעולות לילה עם חגור, לא להתגלות לעיני האוייב (המדומה), פיתוח כושר גופני, התמצאות בשטח, התגברות על הפחד, אבל למרות הכל נעשו האימונים באחריות מלאה ובמסירות נשית.
ברצוני לציין את היחס הלויאלי מצד הנשים, שלא פעלו פעולה אקטיבית בארגון ההגנה, השכנות הטובות שבאו לעזרת החברות בשמירת הילדים ולא פעם אפילו בעזרה ממשית בעבודות הבית, כל אחת רצתה לתת את חלקה בצורה כלשהי לפי יכולתה להגנת היישוב.
כל שפעל "צבא הנשים", חברות "ההגנה" עד הכרזתו של דוד בן גוריות על הקמת מדינת ישראל והקמתו של צה"ל. עם גיוס הגדול של אוכלוסיית הגברים לצבא במלחמת השיחרור נשארו הנשים, אמהות לילדים, ללא המפרנס הראשי. כל הקושי לקיום המשפחה והבית נפל שוב בחלקן של הנשים וגם כאן מצאו הנשים תושיה ועמדו במשימה.