ב-5 בינואר 1928 ערך ועד הפועלים את מאזן רווחיו מצריף הפועלים. המאזן הראה על רווח של 25.525 לא"י (עשרים וחמש לא"י ועוד 525 מיל). בו ביום נבחר ועד חדש, אשר כלל את החברים: בן יעקב, ישראל יצחקי ורייזמן. בבחירות השתתפו 21 איש - כל חברי ההסתדרות במושבה.
הרעיון שכל שירותי הציבור במושבה יהיו תחת פיקוחו הישיר של ועד המושבה, הביא לכך שהתקבלה החלטה שכספי השחיטה יעברו דרך קופת הועד. נקבע שהשוחט יקבל את משכורתו מהועד ולא מידי התושבים, כבעבר. לשם כך נקבעו מחירי השחיטה במושבה:
עבור שחיטת עגל - 50 מא"י (מיל ארץ ישראלי)
עבור שחיטת תרנגולת - 5 מא"י
עבור שחיטת יונה - 3 מא"י
בחודש מרץ 1928 הגיעה למושבה משלחת של חברי "אחוזה" מניו-יורק. בראשה עמדו החברים: סטוצינר ו-ס. פ. שורץ ז"ל. הם מתחו ביקורת קשה על הועד ששינה את תקנון החברה והעניק זכות הצבעה לנשים ולבנים המבוגרים, מבלי להיוועץ תחילה עם חברי "אחוזה א' ניו-יורק" שבארה"ב. בעקבות המחלוקת שהתעוררה, התפטר ועד המושבה מתפקידו. ב- 19 במאי, נקראו המתיישבים לאסיפה כללית, כדי לדון במצב שנוצר. בו במקום הביעו הכל הזדהות עם הועד והוא חזר ונבחר שוב, כשבראשו מר רוטנשטיין.
תוך חיפוש אחר מקורות הכנסה לוועד המושבה, אשר הוצאותיו הלכו וגדלו, החליט הועד להטיל מס רשיונות על "בתי העסק" המעטים שכבר היו במושבה. באותה ישיבה הוחלט גם על הטלת מסים פרוגרסיביים, היינו: התושבים ישלמו מסיהם בהתאם להונם ולרכושם. בשנת 1928 עלה תקציב ועד המושבה ל- 235 לא"י. היו בו כבר סעיפים חשובים כמו: גן ילדים, שמירה, עזרה רפואית, בית-ספר ובית-כנסת.