עברה הקדום של רעננה
עברה הקדום של רעננה

מבוא

רעננה שוכנת במרכזו של דרום-השרון, באזור גבעות החול- אדום ("החמרה"), שהיו מכוסות בתקופה העתיקה ביער אלונים. אדמת החמרה אינה נוחה לחקלאות, בהיותה מחלחלת, ועובדה זו, בנוסף ליער העבות, גרמו לכך שבמשך תקופות ארוכות היה האזור כולו ריק מישוב.


בתקופה הפרהסטורית

האדם הקדמון הגיע לשרון בתקופת האבן התחתונה (הפליאוליתית), לפני כמאה אלף שנה. הוא סבב באזור בחבורות קטנות, חי באתרים קטנים בראשי הגבעות תחת כפת השמים ועסק בצייד ובלקט צמחים ופירות. כלי צור מתקופה זו, בהם גרזנים, אבני-יד ונתזים, נמצאו באתר ח'רבת עזון (טבסור), באתר השוכן מול תחנת הדלק רעננה-צפון, לצד הכביש לחיפה ובצומת רעננה.

בתקופה האי-פליאוליתית (10,000-15,000 לפני זמננו) והניאוליתית הקדם-קירמית (8,000- 7,000) סבבו שוב באזור חבורות של ציידים ומלקטי מזון, שידעו כבר להשתמש בדגן-תבואת בר - להכנת מזון. גם הם גרו בראשי הגבעות, תחת כפת השמים, אך כלי הצור שלהם היו קטנים ומשוכללים יותר וכללו ראשי חץ, גרזנים וכילפות, מגרדים, סכינים וכו'. אתרים מתקופה זו מצויים בצומת רעננה, בקצה הדרומי של רחוב הרצל, בח'רבת עזון וליד גן רש"ל.

עם המעבר לכלכלה המבוססת על חקלאות, ננטשו אזורי הגבעות המיוערים והישובים התרכזו לצד האדמות הנוחות לעיבוד - בעמקי ה"מרזבה" שלאורך חוף הים במערב, וב"מרזבה" המזרחית המשתרעת לרגלי הרי השומרון. מתקופה זו (האלף השישי לפני זמננו) ועד התקופה הרומית, אזור רעננה ריק לחלוטין מישוב, כולל בתקופת המקרא כולה.


התקופות ההיסטוריות המאוחרות

דרום השרון ובעיקר אזורי הגבעות המיוערים, השתלבו מחדש במערך הישוב בתקופה הרומית, לערך במאה השני לספירה. מרד בר כוכבא, שגרם להרס הישוב היהודי בארץ יהודה; התפשטות הישוב השומרוני מעבר להרי שומרון ובעיקר לכוון מישור החוף; תקופה ארוכה של שלום ובטחון יחסיים, התפתחות טכנולוגית, השקעות ומאמץ מצד השלטון הרומי ואחריו הביזנטי לפתח את הארץ, כל אלו הביאו לפריחתם של ישובים רבים באזור.

במאה השניה לספירה נוסד הישוב בח'רבת עזון, ששמו אינו ידוע לנו. הוא התקיים בתקופות הרומית (עד 324), הביזנטית (640-324 לספירה) ובחלקה הראשון של התקופה הערבית הקדומה (עד המאה התשיעית לערך), בה הגיע לשיא פריחתו. הישוב לא הוקם בראש הגבעה הגבוהה, עליה הוקם במאה התשע-עזרה הכפר הערבי, אלא בשוליה ומורדותיה.


ח' עזון (טבסור)

האתר שוכן סביב גבעה גבוהה, השולטת על סביבתה. ממערב לה עובר ערוץ של נחל פולג (הנקרא כיום נחל רעננה) ובקרבתו יכלו המתישבים למצוא אדמה חקלאית פוריה יחסית ומים. ואמנם, בורות המים והבארות של הישוב מצויים בפינתו הצפון-מערבית. מדרום לגבעה עובר כביש, בכוון מזרח-מערב, המוביל מכביש חיפה הישן לשכונים של רעננה,ממערב. כביש זה הוא חלק מדרך רוחב קדומה, שהובילה החל מהתקופה הרומית משכם והרי השומרון, דרך כפר סבא וח'רבת עזון לעיר הנמל אפולוניה, בחוף הרצליה. דרך חשובה זו ומקורות המים לצד נחל רעננה, הם שהביאו להקמת הישוב במקום זה.בחלקו הדרומי של האתר התגלו בשנות החמישים קטעי רצפות פסיפס, האחת צבעונית והשאר לבנות, השייכות למתקנים ובתים שונים.

ליד גדרות הצבר נראים עד היום קטעי קירות עבים. במדרון הצפוני של הגבעה התגלו חלקי מבנים, תעלת מים מטויחת המוליכה לבריכת אגירה, מטויחת גם היא, רצפת פסיפס לבנה נוספת ועוד.

בשדה שממזרח לגבעה, בינה לבית בתי החרושת, נחפרה בשנת 1978 גת יין מהתקופה הביזנטית, בחפירה שבוצעה מטעם אגף העתיקות ובעזרת המועצה המקומית של רעננה

הגת כללה משטחי אבנים, עליהם הניחו את סלי הענבים שהובאו מהכרם; משטח גדול לדריכת הענבים, מחצץ בפסיפס לבן מתקן מרכזי המשולב באמצע הרצפה והכולל מיכל אבן גדול לקליטת התירוש ועליו לוח אבן עגול ומחורץ, ששימש לסחיטה משנית של שיירי הענבים. הגת מעידה של היקפם של הכרמים באזור , שכן היא נמנית של הגתות הציבוריות הגדולות. הגת היתה אמורה להשתלב בפארק ובמרכז הספורט העומד להיות מוקם בשטח, אך לצערנו נגנבו חלקיה לפני חודשים אחדים והיא נהרסה כליל.

במקומות אחרים בשדה זה התגלו מצבורי אשפה ובהם חרסים רבים, כולל נרות חרס מקושטים מהתקופה הרומית והמערבית הקדומה, סיר בישול, קנקן ועוד.

כן נמצאו גושים של זכוכית גלמית המעידים שבנוסף לחקלאות עסקו התושבים גם בייצור זכוכית, בהסתמכם על עצי יער כמקור לחומר דלק לכבשנים.

כן נחשפו חלקים ממתקנים ומהנים נוספים וקברים מעטים.

בשדה שמצפון לגבעה מצויים מבנים מהתקופה הערבית קדומה; שחלקם קשורים בכבשנים והוו כנראה מרכז מלאכה וכן משטח גדול ומרוצף בלוחות אבן, ששימושו אינו בררו. בתקופה זו, במאות השמינית והתשיעית לספירה, הגיעו ממדי הישוב לשיאם, אך במאה התשיעית לאחר השלטון הערבי העביר את מרכזיו לבגדד וארץ ישראל הפכה לחלק שולי ונידח בחליפות, חל משבר חריף במערך הישוב בארץ ושטחי הגבעות המיוערים והקשים יחסית למחיה בשרון, היו הראשונים שננטשו.

אתר נוסף מהתקופה הביזנטית מצוי במרכז רעננה, בשטח שבין הבנק הלאומי לבית הספר שמאחוריו. במקום התגלו קטע של רצפת פסיפס צבעוני ויסודות של מבנים. נראה שבמקום התקיימה חווה חקלאית קטנה.

מהמאה התשיעית לספירה  עמד האזור שממנו עד למאה התשע-עשרה, בשלהי התקופה העות'מאנית. דרך  הרוחב המשיכה להיות בשימוש ונקראה בתקופה זו "טריק אל חראם" שפירושו "דרך המקום הקדוש" , שכן הובילה למסגד הקדוש בסידנא-עלי.ז. וילנאי (אנציקלופדיה "אריאל" עמ' 2547, ערך "טבסור") מזהה בטבסור את הישוב "טברס" (שינוי אותיות), הנזכר בכתובת ערבית בירושלים משנת 1295. עד היום לא נמצאו בח'רבת עזון ממצאים ארכיאולוגיים שיעידו על קיומו של הישוב בתקופה זו.

במאה התשע-עשרה הקימו ערבים מכפרי מורדות הרי שומרון ישובי-בת בתחומי השרון, בהם החלו להכשיר שטחי חקלאות ומרעה. הכפר החדש נקרא בדרך כלל על שם הכפר המקורי, בתוספת המילה "ח'רבת".

כך הוקמו ח'רבת בית ליד נתניה, ח' ג'יוס ליד בני ציון וכך הוקם הישוב ח'רבת עזון ברעננה על ידי תושביו של הכפר עזון המצוי ממזרח לקלקליה.

תושבי האזור ניסו להסביר את מציאותם של שני הישובים בעלי השם הזהה באגדה נאה (ראה ספרו של ז. וילנאי "אגדות ארץ ישראל"), ההופכת עם זאת את סדר הזמנים הנכון בהקמת הישובים.

הישוב הערבי הוקם בראש הגבעה ממש. במדרון המערבי של גן רש"ל, ממערב לרעננה. על הגבעה היה מצוי קברו של שיח' חבס, שהיה מוקדש לערבים ולידו השתמר עץ גדול מאוד. כיום הקבר הרוס לחלוטין והעץ נעקר.


25.12.79                                                                                      איתן איילון - 
כפר סבא


חלק מהנתונים הכלולים כאן נלקחו מתיקיית אגף העתיקות בירושלים. החפירות והבדיקות שבוצעו בח'רבת עזון נעשו מטעם אגף העתיקות, בכל שימוש שייעשה בחומר יש להזכיר זאת.


לצפייה מומלצת רזולוציית מסך 768X1024, אקספלורר 7 ומעלה
בניית אתרים: תבונה-מילניום
אליעזר יפה 14, רעננה
|
טלפון: 09-7414110, 09-7437045
|
פקס: 09-7411750
דוא"ל: rachelr@raanana.muni.il
|
http://moreshet.raanana.muni.il