חברת רסקו נוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית, במטרה להקים שכונות מגורים עירוניות ומשקים חקלאיים עבור עולים מן המעמד הבינוני, בעיקר מעולי גרמניה. הקרן הקיימת לישראל סיפקה קרקע למשקים אלו. כל יחידת משק שם הייתה 15-12 דונם של אדמת שלחין. במשקים אלו, גידול העופות היה לענף ראשי, אך גם הרפת וגידול צמחי מספוא, ירקות ועצי פרי היו לענפים משמעותיים. עד לשנת 1945 הקימה רסקו 6 יישובים כאלה באזורי ארץ ישראל השונים. לאחר מלחמת העולם השנייה הקימה רסקו, באמצעות חברת בת שלה "דירות עם, מייסודה של רסקו בע"מ", עשרות שכונות מגורים עירוניות בכל רחבי הארץ.
וברעננה....
לאחר קום המדינה החלו להגיע עולים רבים לרעננה והמושבה נערכה לקליטתם.
ב-1949 הגיעה קבוצת עולים חדשים "ניצולי שואה" אל מבואות הכפר הנטוש "חירבת עזון", (ננטש עם הקמת המדינה) בו נשארו מבני חימר, אבן ופח. הכפר היה מרוחק מהמושבה כ-600 מטרים. בראשם היה עולה בשם בנימין וולפוביץ. הקבוצה החליטה "לאמץ" את המקום ולהתאימו להתיישבות ולמגורים. במשך כמה שנים חיו אנשים אלה במקום, את השירותים ההכרחיים סיפקה להם המועצה המקומית. בשנת 1955 במסגרת "עיברות" שמות כפרים ערביים בישראל הוסב שמו של הכפר ל"נאות שדה". ראש הועד שלהם היה בנימין וולפוביץ שלימים התמנה למזכיר ההסתדרות במושבה, אח"כ ראש המועצה המקומית.
בשנות ה- 50 התרחבה ההתיישבות ברעננה ממרכז המושבה צפונה.
לאורך רחוב ויצמן (ששמו ניתן לו בשנת 1952 לאחר מותו של חיים ויצמן נשיא המדינה) התיישבו עולים בכמה שכונות: רסקו, ממול - הבלוקונים, שכ' פרץ.
מערבה מהכפר החלה תנופת בניה בשכונה חדשה-היא שכונת רסקו. הבניה נעשתה ע"י שלוש חברות: שיכון עובדים, רסקו וסולל בונה. הבניה העיקרית הייתה ע"י חברת רסקו (שהוקמה ע"י הסוכנות היהודית) במסגרת בניית עשרות שכונות מגורים עירוניות בכל רחבי הארץ.
שם השכונה ניתן לה על שם אותה חברה
ב-1951 הוקמה ברעננה המעברה על אדמות כפר-נחמן. המעברה אוכלסה בעולים רבים. המועצה המקומית ומועצת הפועלים במושבה עשו רבות, כדי להקל על מצוקות יושבי המעברה, ואכן הוחל בהקמת שכונות מבני-קבע, והמעברה ומחנה העולים פונו מיושביהם בהדרגה.
בשנות ה-60 חוסלו לחלוטין המעברה ומחנה העולים, וכל יושביהם שוכנו בשכונות ובמבני-קבע. תושבי המעברה פונו לשלושה מקומות עיקריים – רסקו, מגדל ושביב. (רק כ 10% עזבו את רעננה והתיישבו במקומות אחרים בארץ).
(על פי עדותו של יוסף אפרים, יו"ר ועד המעברה)
התפתחות שכונת רסקו:
(על פי מקורות ארכיון ועדויות תושבים ביניהם אחיו של עוזי כהן ז"ל שמשפחתם התיישבה במקום באמצע שנות ה-50)
כפי שנאמר לעיל, ההתיישבות החלה בתחילת שנות ה-50. התיישבו במקום משפחות של עולים שהגיעו לרעננה ממקומות שונים ובנו את ביתם וחייהם במקום.
בפרוטוקולי המועצה המקומית של אותן שנים נכתבו דיונים שונים בנושאי פיתוח המקום והרחבת השירותים -
*בתאריך 23.9.57 בישיבת ההנהלה דנים בין היתר בבקשתו של כהן חסן ניסים משכון רסקו המבקש רישיון למכולת בשיכון היות שהוא חולה ומטופל בילדים.
כמה ימים אח"כ, ב-1.10.57 מחליטים לתת לו את הרישיון המבוקש.
כהן חסן ניסים ז"ל היה אביו של עוזי כהן ז"ל.
*ב-4.12.57 דנים בתקציב ומחליטים (ציטוט מדויק) - "גני ילדים לפי התכנית שלנו נבנה 3 גנים. כל גן יעלה 10,000 ל"י, בשכון עממי, בית עולים ורסקו. כל הגנים יעלו 30,000 ל"י."
הבניה בשכונה הייתה בשלבים מימין לכניסה לשכונה בנתה שכון עובדים עד רח' נג'ארה. מצד שמאל חב' סולל בונה עד אסתר המלכה.
כשבני משפחת כהן הגיעו לשכונה באמצע שנות ה-50 ביתם היה הבית האחרון בשכונה. אב המשפחה פתח מכולת (ראה ציטוט מהפרוטוקול שלמעלה) בה היה גם מכשיר הטלפון היחידי בשכונה. אילן כהן, כיום חבר מועצת עיר, מספר כי עד היום אחיו והוא זוכרים את מספר הטלפון: 31328. הוא מספר שכילד היה נשלח לא פעם לקרוא לתושב זה או אחר שהגיעה אליו שיחה לטלפון במכולת.
ב-27.3.58 בישיבת מועצת המושבה דנים ב"שכון חיסול המעברות" ומדווחים שתוך כמה ימים יתחילו ברישום לשיכון ומועצת הפועלים תפיץ מודעות לגבי ההרשמה. מדווחים גם על מיקום השיכון – "על אדמת בודל (רח' מגדל) ורסקו וכן הרחבת שכ' פרץ."
ההרשמה בסך 700 ל"י...
רק בסוף שנות ה-60 רסקו המשיכו את הבניה בשכונה עד יהודה הנשיא.
רסקו אף בנתה שיכונים ברחוב כצנלסון (אז עדיין לא קראו לרחוב בשם) שם התיישבו רבים מיוצאי המעברה ועולים חדשים שהגיעו למושבה.
ב"בטאון המועצה המקומית" משנת 1966 מופיעה סקירה של מוסדות החינוך המשלים ברעננה וביניהם מופיע "המועדון המשותף ב"רסקו" – בית נוער בגודל בינוני שהוקם בשיתוף עם מועצת הפועלים. תקציבו – 1,500 ל"י לחודש. מקיף 150 ילדים ובני נוער. חשיבותו רבה בסביבה זו , ועומד לפני שיפורים והרחבה בעתיד" .
(בקפיצה של 30 שנה קדימה – בשנת 1997 המועדון נהרס על מנת להקל על התנועה בפניה ימינה מאזור התעשייה לרחוב ויצמן. ובשנת 1999 נבנה מועדון חדש בתוך השכונה)
באמצע שנות ה-70 הוחלט לקרוא לשכונה "קריית בן-צבי". במפת העיר מופיע כיום שם השכונה כ "קריית בן-צבי (רסקו)".
ב-9.3.1999 - נחנך המועדון החדש בקריית בן-צבי היא שכונת רסקו.