מחנה העולים

מחנה העולים

יהודי מדרום אפריקה בשם ליאון סניור קנה בראשית שנות ה-40, חמישים דונם קרקע מידי ערבי שהיגר מהארץ. האדמה השתרעה בקצה רחוב מוצקין לכיוון צפון מערב (מוצקין, הגנה, אלי כהן, מגדל).

האדמה נתרמה לקק"ל בתנאי שהמקום יקרא ע"ש בנו אריה, שהיה טייס קרבי בריטי ונפל במלחמת העולם השנייה.
חלק מהשטח הוקצה לשיכון לחיילים, ממשוחררי מלחמת העולם השניה ועל החלק האחר הוקם "מחנה העולים". במחנה היו כמה צריפים ובניינים אך בעיקר היו אהלים. באביב 1947 הגיעה למקום קבוצה של 25 צעירים וצעירות מדרום אפריקה וארה"ב. הם באו להכין את עצמם לקראת פעילות הדרכה ומנהיגות של הסוכנות היהודית בארצות מוצאם. הם גרו במחנה, למדו בו, הכירו את תושבי רעננה וסיירו בכל רחבי הארץ.
בסתו של אותה שנה - 1947, הגיעו העולים החדשים הראשונים למחנה. בקצה המערבי, על הגבעה של המחנה הוקם מגדל-מים, לספק את צרכי המחנה. במשך שנות ה-60 הופנו העולים, שהתחלפו במשך השנים, למגורי קבע ברעננה וברחבי הארץ. המחנה איננו יותר, נותר אך "חצי" צריף, ברחוב אלי כהן. מגדל המים ניצב על כנו ועל שמו נקרא גם הרחוב הסמוך אליו: "רחוב מגדל".

עוד בנושא

תפריט נגישות