הרחוב נקרא ע"ש רמב"ם (1135-1204). נולד בקורדובה ספרד. גדול בעלי ההלכה, הוגה דעות, פילוסוף ורופא נודע. משפחתו ברחה למרוקו ומשם לארץ ישראל בשל הרדיפות בספרד.
מסעי הצלב גרמו לבריחתו למצרים, שם החל לעסוק ברפואה לפרנסתו. לימים, היה רופאו האישי של השולטן. במצרים השלים את כתיבת "ספר המאור" שהיה נדבך ראשון במפעלו ההלכתי. לשני חיבוריו הגדולים: "היד החזקה" או "משנה תורה" שנכתב בעברית ו"מורה נבוכים" שנכתב בערבית נודעה השפעה עצומה על חיי היהדות. בנוסף לאלה כתב הרמב"ם ספרי רפואה ואגרות. עליו נאמרת האמרה: "ממשה (בן עמרם) עד משה (בן מימון) לא קם כמשה". על פי המסורת נקבר בטבריה וקברו משמש מקום עליה לרגל.
אדמת הרחוב חולקה בעיקר למגרשים קטנים בני 1 דונם ונמכרה לפועלים, או ניתנה לאנשים שועד המושבה היה חייב להם כסף כתשלום, כמו: מורים - מגד, ברטוב, פומרץ ונחמה כהן - אשר קיבלו במקום תשלום עבור עבודתם, מגרש ברחוב הזה.