תצוגה מייסד

הרב משה מישל הלוי אדלר

נולד באיגלא, צ'כוסלובקיה
בת זוג: טובה אדלר
תמונה של הרב משה מישל הלוי אדלר
 

תולדותיו



הרב משה מישל הלוי זצ"ל נולד כ"ז כסליו תרע"ו (1916) בצ'כוסלובקיה בכפר איגלא (uglya - uhla) קרפטורוס (karpatorus), עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) חבל ארץ זה היה בשליטת האימפריה האוסטרו - הונגרית של המלך פרנץ יוזף. לאביו הרב יקותיאל יהודא (המכונה זלמן לייב) הלוי הי"ד, בן הרב מרדכי צבי הלוי אדלר זצ"ל שהיו השו"ב ודומ"צ של ק"ק איגלא, ולאמו מרת פייגא שרה הי"ד, בת הרה"ח ר' ישראל יהודא לייב יעקל הי"ד שו"ב ק"ק טורן (torun) קרפטורוס. אחרי בר המצווה הרחיק נדוד מבית הוריו לאזור סלובקיה שהיה אז מרכז התורה במדינת צ'כוסלובקיה ללמוד תורה בכמה ישיבות אצל רבנים גדולים ומפורסמים. למד בישיבת נייטרא (nitra) אצל גדול הדור מרן ר' שאול בראך זצ"ל אבד"ק קאשוי (Kosice). שם יצק מים על ידיו שלוש שנים וחצי, למד ממנו הרבה ונמנה כאחד מתלמידיו החביבים. מבית מדרשו יצא עטור בעטרת חכמים, מוסמך להוראה. משם נדד לישיבת החתם סופר בעיר פרשבורג היא ברטיסלאבה (Bratislava) היום, ללמוד תורה מפי ראש הישיבה הרב הגאון ר' עקיבא סופר נין בעל החת"ס אב"ד ק"ק פרשבורג. בזיווג ראשון נישא למרת חיה שרה הי"ד, בת הרה"ח ר' שמואל הכהן גרוס ז"ל מהכפר מיטלאפשה (stredni apsa) קרפטורוס, ונולדה להם בת צביה הי"ד. לפני שואת יהדות הונגריה בשנים 1940 – 1944, חי עם אשתו בזיווג ראשון ובתו בעיר בודפשט (Budapest) ב"קהילת יראים". שימש בתקופה זו כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" קהל יראים בעיר בודפשט. אביו ואמו ושבעה אחיו נספו בשואה בשנת 1941 חודש אלול תש"א, הם נרצחו "בקמניץ פודולסק" שבגליציה פולין, בגרוש יהודי קרפטורוס שגזרו השלטונות ההונגרים, הם היו הראשונים לטבח הי"ד. אחותו הצדקת מרת אסתר פריד (אדלר) ז"ל שרדה את השואה. לאחר השואה בשנים 1945-1947 שימש רב אב"ד ק"ק בדגסטיין אוסטריה, נשא לאשה בזיווג שני את מרת טובה בת הרה"ח ר' אלעזר בן זלמן אייזמן הי"ד ומרת אסתר אלטע בת ר' נפתלי ע"ה. ב-21/4/1947 ב' ר"ח אייר תש"ז החליטו הרב ורעייתו לעזוב את הגלות ולעלות לארץ ישראל, בחסות ארגון "הבריחה" הבריחו את הגבול לעיר מילאנו באיטליה, משם ב-8/5/1947 הפליגו באוניית המעפילים "התקווה" לארץ ישראל, ב-16/5/1947 עגנה אוניית המעפילים התקווה בחיפה, הבריטים גרשו באכזריות ובכוח את מעפילי התקווה למחנות ההסגר באי הגרוש קפריסין, בקפריסין נולדה הבת הבכורה פייגא שרה (ציפי) בתאריך 17/10/1947 ג' מר חשון תש"ח. בחנוכה תש"ח שיחררו הבריטים את משפחת הרב אדלר, הם עלו לישראל חנוכה תש"ח והשתקעו במחנה עולים "אריה" במושבה דאז רעננה. ברעננה שימש הרב אדלר רב ומגיד שיעורים במשך כ-30 שנה בבית הכנסת "מוריה", הרב משה מישל בן הרב יקותיאל יהודא הלוי זצ"ל ניפטר כא' כסליו תשל"ט, מקום מנוחתו עדן בבית העלמין הישן בעיר רעננה.



 



השקפותיו ספריו ומאמריו



בשנת תרצ"ו (1936) בגיל 20 קיבל את ההסכמה לספרו הראשון "אורייתא דמשה" מסבו דומ"ץ ק"ק איגלא הה"צ מרדכי צבי הלוי אדלר בעהמח"ס "עיר מבצר" זצ"ל. הספר "אורייתא דמשה" יצא לאור בשנת תרצ"ט (1939), הספר כולל חידושים וביאורים על כמה מאמרי חז"ל ופלפולים על סוגיות הש"ס.


בתאריך אור ליום ב' פרשת "וארא" כ"א טבת תש"ד (16/1/1944), השתתף בסעודת פרידה מיהודי בודפשט באולם הגדול של "קהל יראים" בודפשט. בסעודה זו דרש את דרשת הפרידה הרב מרדכי רוקח אבד"ק בילגוריא זצ"ל, בשליחות אחיו הרב אהרן רוקח האדמו"ר מבלז זצ"ל טרם עלותם לישראל.  הרב משה מישל הלוי אדלר הוציא לאור את תמליל (קונטרס) הדרשה שדרש אחיו של האדמו"ר מבלז באידיש ותרגם את הדרשה לעברית. ונתן לתמליל (קונטרס) הדרשה את השם "משמיע ישועה", מהפסוק בנביא ישעיהו מ"א "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיעה ישועה". בעש"ק פרשת "בשלח" תש"ד כתב הקדמה לתמליל (קונטרס) הדרשה, "וכל מי שיעמיק בדרשה הנוראה וידייק בדברים אלו, יראה שתוכן הדרשה הוא לבשר טוב לעמו ומשמיע לנו שישועה קרובה לבא בבי"א .....ציטוט. ואנחנו מאמינים בני מאמינים בטוחים שהבטחות צדיק גדול הדור יקוים לנו, ובוודאי גילו לו מן השמיים שעת קץ לכל צרותינו ......ציטוט.                                                          



במאמר שכתב הרב אדלר לאחר השואה שכותרתו: מדוע נגזר עלינו גזירת הרג ואבדן בשנים ת"ש – תש"ה ..... אבל כד דייקינן שפיר "אשמים אנחנו". אנחנו מכרנו עצמנו, מכרנו את הכוחות הרוחניים לאומות. עוד בשנת 1918 כמו שכתוב "וה' האיר רוח כורש", כמו כן הייתה "הצהרת בלפור". שהייתה הארה מן השמיים לילך לארץ ישראל ולא הלכנו, כולם מכרו את כוחותיהם לאומות. וגם מנהלי מנהיגי ישראל דיברו סרה על ארץ ישראל , וחטאו בחטא המרגלים, ועל זה רמזה לנו התורה הקדושה "במדבר הזה יפלו פגרכם". ......ציטוט.





בשנת תשכ"ז (1967) הוציא לאור מהדורה ראשונה של סיפרו "משנת המידות" על מסכת אבות. חידושים, פרושים, ביאורים , והגיגים במסכת המידות הטובות. ובשנת תשס"ו (2006) הדפיסו והוציאו לאור ילדיו את כתבי היד שלו על "הגדה של פסח", ספר "ויגד משה". ביאורים ופרושים על דרך הדרש והרמז, ומנהגי ליל הסדר.



 



משפחתו


בתו הבכורה מרת צפורה (פייגא) שרה (אדלר) נשואה לשמעון איצקוביץ נ"י.


בנו יקותיאל יהודא (זלמן לייב) הלוי אדלר נשוי למרת ורדה (פרנדל) נ"י.      בנו מרדכי צבי הלוי אדלר נשוי למרת דבורה (הכט) נ"י.  



                                                                

אליעזר יפה 14, רעננה
|
טלפון: 09-7414110, 09-7437045
|
פקס: 09-7411750
דוא"ל: rachelr@raanana.muni.il
|
http://moreshet.raanana.muni.il