מרת טובה אייזמן נולדה בשנת 1919 בכפר בוטלקה ניז'נה במחוז העיר טורקא שבחבל גליציה כ-80 ק"מ דרומית מערבית מהעיר הגדולה לבוב. בשנה זו 1919 הסתיימה מלחמת העולם הראשונה, בין שתי מלחמות העולם 1919 – 1939 גליציה הייתה שייכת למדינת פולין ( גליציה הוא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה מצפון להרי הקרפטים, גליציה כיום נחלקת בין אוקראינה לפולין ). שם אמה מרת אסתר אלטע ז"ל ושם אביה ר' אלעזר אייזמן הי"ד, בכפר בוטלקה ניז'נה כולם קראו לאביה לוזר אייזמן , אמא של טובה מרת אסתר אלטע ז"ל נפטרה כשטובה הייתה בגיל 3 שנים . לטובה היו אח בשם אברהם –הלל, ואחות בשם חי-ה, (האחות חי-ה הייתה נשואה ושם משפחתה לאחר נישואיה "פלר") שנולדו מאמה אסתר אלטע ז"ל. אביה של טובה ר' אלעזר נישא בשנית למרת פייגה אחותה של אשתו אסתר אלטע שנפטרה, מאשתו השנייה מרת פייגה נולדו לטובה אחות בשם שרה, ואח בשם דוד. מרת טובה גדלה בבית דתי חסידי (רוב יהודי גליציה היו חסידים), טובה סיפרה שרבנים התאכסנו בביתם לנפוש או בשבתות. אביה של טובה ר' אלעזר היה אדם אמיד בכפרו, בעל רכוש גדול ואדמות למכביר, היו לו מנסרות של עצים, היו לו בקר וצאן לבשר וחלב, היו לו כוורות דבורים לדבש, ומספר גדול של עובדים מהכפר עבדו אצלו והתפרנסו מעבודתם אצלו. טובה הייתה בת חרוצה מאוד, תמיד השתדלה לעזור בכל עבודות הבית ובכל עזרה נחוצה במשפחה בגידול אחיה ואחיותיה, בספטמבר 1939 (פרוץ מלחמת העולם השנייה) נכבשה גליציה המזרחית על ידי ברית המועצות, וחיילים רוסיים השתלטו על חלק מהבית של משפחת אייזמן שהיה בית גדול ומפואר, והפכו את הבית למפקדה שלהם, כמובן שעובדה זו גרמה לטובה להרגיש מאוד לא נוח, והיו לה פחדים מהחיילים הרוסים שעשו דברים מאוד מכוערים עם בנות ישראל. טובה הייתה בחורה נבונה וחזקה והבינה שהמצב הולך ומחמיר במלחמה ועוד מעט הגרמנים יכבשו את גליציה המזרחית, ולכן החליטה בשנת 1940 לעזוב את הבית ואת המשפחה ולברוח לעיר אוז'הורוד (בהונגרית העיר נקראת אונגוואר) שהייתה אז שייכת להונגריה, בשנת 1940 הגרמנים נתנו להונגרים חופש שלטון ולא נלחמו נגדם, לטובה היו בעיר אוז'הורוד (אונגוואר) קרובי משפחה. כשטובה החליטה לברוח אמר עליה אביה ר' אלעזר אייזמן הי"ד "אני יודע שטובה תישאר בחיים ותשרוד את המלחמה". טובה עם עוד קבוצת יהודים מהישובים באזור מגוריה ברחו והבריחו בעורמה את הגבול הפולני להונגריה תוך סיכון חיים גדול, טובה החליפה את שמה ל - הרשקוביץ רוז'י כדי להקשות על השלטונות ההונגריים למצוא ולזהות אותה ולהחזירה לפולין , ומעתה עד סוף מלחמת העולם השנייה שמה היה "הרשקוביץ רוז'י". למרבה הצער בחודש מרץ 1944 הצבא הגרמני כבש גם את הונגריה והתחילו משלוחי יהדות הונגריה למחנות השמדה ובתוכם גם טובה נשלחה למחנה השמדה אושוויץ בפולין. טובה שהתה במחנה אושוויץ מספר חודשים , היא שרדה את אושוויץ כי היא הייתה בחורה חזקה וחרוצה , היא עבדה במחנה במטבח של החיילים הנאצים הגרמנים שהיו מרוצים ממנה מאוד, ובסייעתה דישמיא שרדה את החודשים הראשונים של המלחמה . מרת טובה סיפרה שליהודי היה קשה לשמור על יהדותו, היא תמיד זכרה את החינוך הטוב שקיבלה מאביה ושמרה לא לאכול טרפות ושמרה על עצמה ועל גופה מהחיילים הנאצים הגרמנים , שעוללו לבנות ישראל דברים קשים מאוד. מאושוויץ טובה נשלחה למחנה עבודה "וילינשטאט" של התעשייה הצבאית הגרמנית ושם עבדה מספר חודשים . ולקראת סיום המלחמה הועברה מרת טובה למחנה "טריזינשטאט" בצ'כיה , מחנה זה היה מסודר והחיים בו היו טובים יחסית . המחנה הוקם על ידי הגרמנים כדי לשמש מחנה לדוגמה וכיסוי עלה תאנה לזוועות שבוצעו בשאר המחנות. מרת טובה שרדה בע"ה גם את מחנה "טריזינשטאט", וכאשר הצבא הרוסי בסיום המלחמה כבש את צ'כיה במאי 1945 מרת טובה שוחררה לחופשי. ואז התברר לטובה גודל הטרגדיה שהיא היחידה ששרדה את השואה מכל משפחתה והפכה להיות פליטה יהודייה ללא משפחה ובלי בית . לאחר השואה מרת טובה לבית אייזמן הכירה את הרב משה מישל הלוי אדלר, והם נישאו בעיר בדגסטיין אוסטריה בשנת 1946. מרת טובה הייתה פעילה יחד עם בעלה לעליה לארץ. ב-21/4/1947 הם החליטו לעלות לישראל, ובעזרת תנועת "הבריחה" הגיעו לאיטליה ומשם באניית מעפילים "התקווה" הגיעו לארץ ישראל, וגורשו ע"י הבריטים לקפריסין, שהו בקפריסין 7 חודשים, בקפריסין מרת טובה ילדה את ביתה הבכורה פייגה שרה (ציפי) ב-17/10/1947 ג' חשון תש"ח. בינואר 1948 משפחת אדלר הגיעו לישראל עם ביתם ציפי (פייגה שרה) בת שלושה חודשים, ושוכנו בבית עולים ברעננה (מחנה אריה) . לאחר תקופה קצרה במחנה העולים משפחת אדלר קיבלה דירה מהסוכנות היהודית ברחוב רבוצקי 62 ברעננה, שם נולד בנה קותי, מרת טובה אדלר התקבלה לעבודה במפעל שימורים "לפטה" שהיה בסמוך לביתה בסוף רחוב רבוצקי. לאחר מספר שנים משפחת אדלר עברה דירה בדמי מפתח לרחוב העמק 1 פינת אחוזה 75 רעננה. ובדירה החדשה נולד ילד שלישי מוטי שמו. ומרת טובה אדלר פתחה חנות מכולת [שהיה בגלגולו הקודם חנות יינות ,ספרי קודש, ארבעת המינים וכו] ברחוב אחוזה 81. מחנות המכולת מרת טובה כלכלה את משפחתה. טובה הייתה אישה צדקת עזרה לכל נצרך, אירחה בבית הקטן אנשים בודדים, הייתה אהובה על אנשי סביבתה הקרובה והרחוקה , משפחות קינסלר והולנדר , ומשפחות רבות אחרות . למרות חייה הקשים מילדות, ראתה את חצי הכוס המלאה , וציינה ניצחתי את הנאצים, הקמתי משפחה. אהבה להיות אוזן קשובה לייעץ ולעזור. בעלה הרב משה מישל הלוי אדלר היה רב ומגיד שיעורים בבית הכנסת "מוריה" ברעננה כ-30 שנה . בשנת 1979 בכ"א כסליו תשל"ט בעלה הרב אדלר ניפטר, ולכן הרבנית טובה החליטה לסגור את חנות המכולת ועברה לגור בעיר נתניה ליד שלושת ילדיה, הרבנית טובה אדלר נפטרה ב-5/8/2000 ד' אב תש"ס, ונטמנה לצד בעלה בבית העלמין הישן ברעננה .