תצוגה מייסד
לעמוד המשפחה
מעבר לרשימת כל המשפחות
יש בידכם מידע נוסף? עבור לטופס עדכון פרטי משפחות

הלה מיארה לבית מרקוביץ

הורים: יונה ודוד
נולדה בקרקוב, פולין ב-7/8/1909 ; כ' אב תרס"ט
עלתה ארצה ב-1935
בן זוג: חיים מיארה
ילדים:
שרה, יורם

נפטרה ב-רעננה  ב-24/7/2001 ; ד' אב תשס"א
נקברה בחלקת ההגנה, בית העלמין הישן, רעננה
תמונה של הלה מיארה
הלה לבית מרקוביץ נולדה ב 7.8.1909 בקרקוב שבחבל גליציה בפולין, כבת בכורה להוריה, דוד ויונה, למדה שמונה שנים בבית ספר יסודי ושלוש שנים בתיכון במגמת הנהלת חשבונות. הלה הייתה תלמידה מצטיינת, ילדה מחוננת בעלת זיכרון פנומנלי ובזכות ציוניה הגבוהים הורשתה להמשיך וללמוד בבית ספר ממשלתי גם לאחר שהאנטישמיות החלה וילדי היהודים גורשו מבית ספר. המנהל לא היה מוכן לוותר על תלמידה כמוה. לאחר סיום לימודיה ניהלה את הכספים בחברה גדולה ליבוא בדים.

במקביל הייתה פעילה בתנועת נוער ציונית בשם "יהודה" שם למדה עברית שמעה הרצאות על הציונות ועל ארץ ישראל. לארץ עלתה בעקבות אחיה הצעיר שעלה שנה לפניה. היא עלתה לארץ בשנת 1935. עזבה קריירה מבטיחה בחברה, משכורת מעולה ומשפחה חמה ואוהבת. ועשתה זאת במודע ובאהבה. את הסרטפיקט לעלייה השיגה ע"י נישואין פיקטיביים ותשלום גדול שנתנה לשליח העלייה שלו נישאה.

את צעדיה הראשונים בארץ עשתה בתל-אביב ועבדה במשק בית. כששמעה מפי חברות שברעננה מחפשים ידיים עובדות לעבודה בפרדסים והמשכורת גבוהה יותר. הגיעה לרעננה ועבדה בקטיף שם הכירה את חיים מיארה וב-1938 נישאה לו. גם כאישה נשואה המשיכה לעבוד בפרדס וכשלא היתה עבודה בפרדס עבדה בחקלאות בשדות פשרובסקי שהיו מאחורי בית לוינשטיין. לשם כמובן צעדה ברגל כל בוקר וחזרה ברגל בתום יום עבודה בשדה, גם כאשר הייתה בהריון.

הלה הייתה חברה ב"הגנה" ובכזאת הייתה יוצאת למשימות שמירה והגנה בלילות וכל זה לאחר יום עבודה מפרך. לאחר הולדת ילדיה הייתה הלה עקרת בית וניהלה את כל חשבונות בעלה חיים ושותפיו. לבעלי הבתים שבהם עבד כטייח הגישה חשבונות, תמיד ביושר אף פעם לא ניסתה לרמות כדי להרוויח יותר כסף, מעולם לא היו לה ויכוחים לא עם שותפיו של אבי ולא עם בעלי הבתים כי היא אף פעם לא טעתה. כעמוד השדרה של המשפחה כולם באו לבקש ממנה עצות ולשמוע את דעתה. היא ידעה תמיד את הגבול הדק שבין מתן עצה לבין התערבות בחיי הזולת, ולכן כולם אהבו אותה.

הלה אהבה מאוד לקרוא, תמיד היה ספר קריאה ליד מיטתה. כשגדלו הילדים, יצאה ללמוד במכללה למדה אנגלית, תנ"ך והיסטוריה ושמעה הרצאות בנושאים שונים. בכל קורס שלמדה היא הגיעה להישגים הגבוהים ביותר כמו בילדותה בפולניה. בחרדת קודש הכינה שיעורים באנגלית.

בתה, שרה, מצרה מאוד על כי כישרון כזה וזיכרון כזה נשארו ללא מימוש. היא הייתה עקרת בית כמו רוב הנשים בארץ בתקופה זו. ילדיה, נכדיה וניניה זכו לאמא, לסבתא ולסבתא-רבתא חמה ואוהבת, נאורה ופתוחה, שידעה לקשור קשרים חמים עם כל בני המשפחה המורחבת, ותמיד שמשה דמות לחיקוי.

מוסיפה שרה: "אבא ואמא שלי אולי לא ניצלו את מלוא כשרונם ויכולתם בתחום הקרייריסטי, אולם ואולי בגלל זאת, היה באפשרותם לפעול לפי אישיותם החמה, האוהבת והמתחשבת כלפי הזולת בכל מעשה אשר עשו והפיכת גישה זו לדרך חיים שלא ניתן למצוא אצל רבים אחרים. אני כבתם גאה מאד בהישג זה, בהיותי ערה לקושי שיש בניהול יחסי אנוש תקינים וטובים, וגאה על החינוך והערכים שקיבלנו ושלאורם גדלנו. בלבי רק שמחה על הזכות שניתנה לי להיות בתם ולראות בעיניי ענווה ואצילות נפש כזו".



הלה נפטרה בשיבה טובה בגיל תשעים ושתיים בשנת 2001, נטמנה בחלקת ההגנה, בבית העלמין הישן ברעננה.



















אליעזר יפה 14, רעננה
|
טלפון: 09-7414110, 09-7437045
|
פקס: 09-7411750
דוא"ל: rachelr@raanana.muni.il
|
http://moreshet.raanana.muni.il