מבט נוסטלגי גם לשאר בתי הקולנוע ברעננה...
כתבה: תחיה צייחנר
בבוקרו של יום שישי בשלהי שנת 1958 נעורותי משנתי מחבטת רעש בעוצמה אימתנית ואדירה.
כילדה סקרנית ורכה בשנים טיפסתי על אדן חלון חדרי העורפי בחצרנו, אשר שכנה בסמיכות לבית הקולנוע "אורות" נחתתי על האדמה הדשנה וניתרתי בינות עצי הפרי המוריקים לעבר בית הקולנוע, שבנייתו הסתיימה זה עתה בשעה טובה לאחר שנים ארוכות וממושכות.
שלד הבניין עמד ענק וחשוף בשיממונו במשך שנים רבות, ואנו, הילדים, הפכנו אותו לאתר משחקים דמיוניים שטווינו בילדותינו.
פילסתי את דרכי בתוך אובך ועשן סמיך שהיתמר למרומים, ואשר לא איפשר לי לראות את ממדי האסון, אך אט אט ניגלה לעיני הנוגות גודל החורבן, הנזק וההרס הרב שנזרעו.
המומה ומאובנת ניצבתי לצידו של מנהל העבודה, מר שבסקי, לבוש בגדי חאקי וכובע קסקט דהוי לראשו, כדרכם האופיינית של הבנאים באותה תקופה. מבטו היה מיוסר ומבוהל עד עמקי נשמתו, והוא מלמל ללא הרף: "אוי וויי, איזה אסון"!
הכרתיו, שכן נהגתי מדי יום ביומו לבקר באתר הבנייה ולבחון מקרוב את קצב התקדמות העבודה. זכורתני, שהגיע על אופניו השחורים אדם שלישי בשם שלום שמיע, בעלה של המורה למתמטיקה, אשר עתידה הייתה בהמשך ללַמד בתיכון, ואני הסברתי לו אחוזת התרגשות מהולה בעצב רב, את שארע.
שבתי על עקבותיי הלומה ונרגשת, וחציתי את גדר המתכת לעבר הבית שהיה בחזית החצר.
בבית הזה התגורר סבי, ברוך אוסטרובסקי, ראש המועצה הראשון, וכשדיווחתי לו את החדשות, הוא הוכה בתדהמה.
הרי באותו היום היו אמורים כל ילדי רעננה לחנוך את האולם המפואר, שנחשב ליצירת מופת אדריכלית בכל מדינת ישראל, ואין ספק שחיי מאות ילדים ניצלו!
בערבו של יום ולמחרת הלכו רבים מתושבי רעננה (ובהם אבי) לבית הכנסת להתפלל את ברכת הגומל.
גודל האסון שנמנע לא מש מזכרוני עד עצם היום הזה!
מלבד קולנוע "אורות", פעלו עוד שני בתי קולנוע ברעננה.
בפרוטוקול המועצה מיום 28.12.1949 בסעיף 11 נרשם בכתב ידו של אוסטרובסקי: "להסכים לפתיחת קולנוע קיצי ע"י מנפרד ליברמן".
ואכן בתחילת שנות ה-50 הוקם בית הקולנוע"צוק אור" במתחם "מכבי", בו נהגנו לצפות בנעורינו בשקיקה ובהנאה במערבונים ובסרטי פעולה בימי חמישי.
בית הקולנוע הראשון במושבה היה למעשה "בית הפועלים",אשר הוקם בשנת 1934 לרווחת תושבי רעננה.
בפרוטוקול המועצה מיום 9.7.34 כתב אוסטרובסקי בהקשר לבית הקולנוע הראשון: ״... התווסף עוד מוסד חברתי חשוב למושבה״.
באותן שנים הרות גורל בתולדות היישוב העברי טרום הקמת המדינה שימש המקום גם כאולם מופעי הצגות תיאטרון וכן לכנסים והרצאות מטעם סופרים ומרצים אורחים שהגיעו מחוץ לרעננה.
ברח' בורוכוב, בחזיתו של הבניין, התגודד הקהל הרענני על המדרגות ברחבה הצרה ובתור לקופה בציפייה דרוכה, שדלתות האולם תיפתחנה לרווחה. בעורף הבניין, ברח' חנקין, המתנו ו"ארבנו" בסבלנות, ע"מ לבקש את חתימותיהם של שחקני התיאטרון שנכנסו לחדר התלבושות.
בבתי הקולנוע ברעננה הוקרנו מאמצע שנות ה-30 מיטב סרטי דרמה, מלחמה ופעולה: "חלף עם הרוח""מלחמה ושלום","סיסי" בכיכובה של רומי שניידר, "חופי הכרך", "חשמלית ושמה תשוקה", "קדמת עדן", "מרד הנעורים", סרטי טרזן עם ג'וני וייסמילר ועוד סרטים זרים למכביר בכיכובם של כוכבי העבר הידועים המפרי בוגרט, צ'רלס לוטין, מרלן דיטריך, שירלי טמפל, ג'ודי גרלנד, מרלון ברנדו, ג'יימס דין, סופיה לורן, פול ניומן, דני קיי, ג'רי לואיס ועוד רבים וטובים.
כידוע, באותה עת התרגום גולל ידנית, מימין למסך הסרט באותיות כתב שחורות, ולא תמיד המילים המתורגמות תאמו את הסצנה המוקרנת... אך תמיד נהנינו מהחוויה והתמלאנו פנטזיות ודמיון עשיר, אשר היטבנו לפתח במהלך הצפייה המרתקת במסך הכסף...
יולי 2021