תצוגה מייסד

מרדכי המורשתי (מולצ'דסקי)

נולד ב- 1902
מקצוע: חקלאות
ילדים:
נפטר ב-1984
מרדכי המורשתי ז"ל נולד בשנת 1902 בבוטין, רוסיה הלבנה, פולין. הוא התחנך בבית דתי באווירה ציונית חמה וכבר בילדותו חלם בכל לבו לעלות לארץ ישראל. בשנת 1921 עלה בידו להגשים את חלומו, ובדרכו לארץ עלה לקברו של הרצל בוינה. במשך שנים אחדות נדד בישובי עמק יזרעאל ועבד במחצבה ובענפי חקלאות שונים.

בשנת 1926 נישא מרדכי לחיה לבית גרבר, אשר נולדה בשפטובקה, פלך ווהלין, רוסיה. חיה עלתה ארצה בשנת 1921 במסגרת קבוצת חלוצים מהתנועה הציונית והצטרפה לקבוצה שהתיישבה בהר כנרת. עם התפרקות הקבוצה נסעה חיה לקרובי משפחה בתל-אביב ושם הכירה את מרדכי. לאחר נישואיהם התגוררו במרתף דל שעד מהרה הפך- הודות לחיה - לבית חם ופתוח לכל. כעבור שנה נולדה בתם חניה. בשנת 1927 הוצע למרדכי לעבוד כמנהל נטיעות בפרדסו של ש.פ. שוורץ ברעננה. הוא נענה להצעה והגיע למושבה, נחוש בדעתו לבנות בה את עתיד משפחתו. הוא בנה צריף ברחוב אחוזה פינת אליעזר יפה של היום, וכעבור שנה הצטרפו אליו רעייתו ובתו. במשך שבע שנים התגוררו בצריף יחד עם עוד כמה פועלים. הצריף היה הומה אדם ושימש מקום מפגש, אכילה ולינה לפועלים. יומם ולילה היתה חיה עסוקה בטיפול בתינוקת ובבית ובאירוח אנשים שונים, נזקקים, חולים ועריריים. באותה תקופה הגיעה לביקור משפחתי דודה אמידה מאמריקה. היא נדהמה מתנאי החיים הקשים של המשפחה, ורכשה עבורם מחברת אחוזה חלקת אדמה בת שני דונם ברחוב עקיבא של היום ועשרים דונם במס' 11 טבצור. בחלקה זאת הקים מרדכי משק חקלאי שכלל פרדס, מטעים, רפת ולול שהתפרש על פני שני דונם אדמה ובית אימון לאפרוחים.

בשנת 1934 עברו בני המשפחה להתגורר בבית, שנבנה בהדרגה במשך שנים אחדות ברחוב עקיבא של היום. כמקור פרנסה נוסף סיפקו בני הזוג המורשתי בביתם לינה ואכילה לאורחים שהזדמנו למועצת הפועלים. חיה שהיתה מלאת חיים, שופעת מרץ ועשיה, המשיכה את מסורת הבית החם והפתוח, ורבות מנשות עולי תימן מצאו אצלה בית שני וראו בה אם ומורת דרך. למרות עיסוקיה הרבים בבית ובמשק מצאה זמן גם לפעילות התנדבותית בארגון "אמהות עובדות" (לימים נעמ"ת) וניהלה את ספרי החשבונות בהתנדבות.

בנוסף לעבודה הרבה במשק החקלאי עסקו בני הזוג המורשתי בפעילות עניפה ב"הגנה". בביתם היה סליק של נשק ואף מתחת לאבוס של פרה הוסתר ארגז גדול של נשק. מרדכי וחיה נענו לכל קריאה שהיה בה קיום חובה אזרחית וחברתית ותמיד מתוך רצון עז לסייע ולתרום את חלקם למאמץ הכללי. ברוח זאת גם חינכו את בתם חניה.

תנאי החיים לא היו פשוטים, העבודה היתה קשה ומפרכת והפרנסה מועטה. חיה נטלה חלק פעיל בעבודות המשק, בחליבה ובהכנת תוצרת חלב. מרדכי וגם הבת חניה מכרו חלב מבית לבית. גינת הירק הקטנה ועצי הפרי שבחצר הבית סיפקו את צורכי המשפחה. הפרדס היה במרחק רב מהבית, ובמלחמת העולם השניה נאלצו להפסיק לעבדו בגלל חוסר אפשרות לשווק את הפרי לחו"ל.

מרדכי וחיה המורשתי ז"ל עסקו בחקלאות עד אחרון יומם. בתם היחידה חניה, אשר נישאה למשה (דילר) שמיר בן המושבה, ממשיכה בדרכם החלוצית של הוריה. חניה ומשה שמיר עוסקים גם הם בחקלאות ומוסיפים להרחיב ולפתח את המשק החקלאי, שבנו מרדכי וחיה בשנות השלושים. בנם עמוס, נכדם של מרדכי וחיה, הוא אגרונום במקצועו ואף הוא עוסק בחקלאות.

חיה המורשתי ז"ל - אשה חכמה ומעשית שרבים הסתייעו בעצותיה ובתמיכתה - נפטרה בשנת 1971 ממחלה. מרדכי המורשתי ז"ל נפטר בשנת 1984. לפני מותו ציווה את גופו למדע. מכריו ומוקיריו הרבים ראו בחסד של אמת אחרון זה, צעד אופייני לו כל-כך.

המידע נלקח מתוך "ספר החקלאים"
אליעזר יפה 14, רעננה
|
טלפון: 09-7414110, 09-7437045
|
פקס: 09-7411750
דוא"ל: rachelr@raanana.muni.il
|
http://moreshet.raanana.muni.il