דת ומסורת

לנושאי הדת למיניהם החלו לתת את הדעת ברעננה כשהמשפחות הדתיות במושבה עמדו על כך. כדי להינשא היו החתן והכלה נלווים לעגלה הנוסעת תל אביבה, ממהרים אצל רב העיר ושבים לעת ערב למושבה. שוחט עדיין לא היה במקום. את העופות שהיו קונים אצל הערבים היו שוחטים בכפר סבא, או בתל אביב.

לגלריית תמונות

לימים, כשהישוב הלך וגדל ונוספו משפחות הורגש הצורך במקום להתפלל בו. בית כנסת לא היה.
אחד התושבים אדון פטרוז'נסקי נידב חדר בצריף ביתו וזה הפך לבית- כנסת ששימש לתפילות. טקס הכנסת ספר תורה הראשון שהביאה עימה אחת ממשפחות המתיישבים, נערך ברוב הדר.
מתפללים רבים לא היו במושבה הקטנה. רק מניין אחד שהתאסף מידי שישי ושבת. אך זאת הייתה רק ההתחלה. במשך הזמן נפתחו חדרי תפילה נוספים. במקומות שונים במושבה בתחילה בבית-העם.
האנשים אשר באו להתפלל, היו דתיים ומסורתיים ואליהם הצטרפו מידי פעם חילוניים, לחגוג חגים ואירועים. בית הכנסת הגדול שימש ככיתת לימוד לתלמידיו הראשונים של בי"ס יבנה (למעשה, בי"ס "יבנה" החל לפעול בתוך בית הכנסת).
האדריכל מגידוביץ מתל-אביב, תכנן את בית-הכנסת הגדול.
ב-1934 החליטו להקימו צמוד לבית העם.
בית הכנסת נבנה כחדר מרובע גדול. בצידו המזרחי, גומחה לארון הקודש. הקומה השנייה היה יציע לנשים. צורת בית-הכנסת לא שונתה עד היום. בחזיתו נוספו שני חדרים. אחד כחדר לימוד ואירועים והשני כספריה. המנורה תוכננה על-ידי שייקה בן-יליד ויוצרה בבצלאל בירושלים. על התקרה ציורים אותם צייר דב מרגלית.
כיום שני החדרים בכניסה הוגדלו והקירות צופו בשיש.
ב-1939 חגגו את חנוכת הבית.
במקביל לבית הכנסת הגדול הוקם בית הכנסת "מוריה" במערב אחוזה. כמו כן הוקם ביהכ"נ "עדת ישראל" – בית הכנסת של הייקים.
ברבות השנים הוקמו בתי כנסת רבים ברעננה וכיום (שנת 2023) ישנם מעל 90 בתי כנסת בכל רחבי העיר.

עוד בנושא

תפריט נגישות

דת ומסורת