ניצני התעשיה ברעננה

מעיון בפרוטוקולים מאותה עת ניתן ללמוד שראש המועצה, מר ברוך אוסטרובסקי, ניהל מגעים עם משקיעים מארצות הברית בדבר הכנסת בתי חרושת למושבה.

מפרוטוקול המועצה בחודש מאי 1936: ״הוחלט לפרסם בעיתונים ולהשתדל להכניס בתי חרושת למושבה״.

בסוף שנות ה-40 כבר היו ברעננה מספר בתי חרושת ובתי מלאכה לא מעטים ביחס למספר התושבים ולאופיה החקלאי.

ברחוב רבוצקי הוקם בית החרושת ״לפטה״ לשימורים, ברח' יהודה הלוי ״פרי שדה״ לייצור מלפפונים חמוצים ובית חרושת נוסף לקרח ברחוב הרצל וחנקין.

בשיתוף עם התאחדות בעלי התעשיה בא"י, אשר נוסדה בשנת 1921 (ולימים הפכה ל"התאחדות התעשיינים") – נוצרה ברעננה מגמה ליצור תמריץ כלכלי, תנאים מתאימים ונוחים והקלות לעידוד יזמים ובעלי תעשייה בארץ ישראל להגיע לרעננה על מנת להתמקם בה ולפתח את תעשייתה.

בפרוטוקול מועצה מיום 15.8.1945 נכתב: ״דעת הנשיא אוסטרובסקי שלא צריך לזלזל בעבודה חקלאית ובפרדסים, שגם שם מרוויחים, מובן שישנם אנשים שלא יכולים לעבוד בחקלאות...צריך להשפיע על מוסדות ההסתדרות שהיא תבנה חרושת ברעננה...".

כצעד של מחווה וגאווה מקומית הוקמה בסוף 1947 תערוכה שהציגה לראווה מוצרי מלאכת יד וכלי בעלי מלאכה במושבה: 
״...וכאן אנו מוסיפים, שרק בהתחלת חודש זה סידרנו תערוכה של התעשייה ברעננה; אריגים, כלי כסף, מרבדים, כפתורים, ריפוד, נגרות וכו׳ וכל זה עשה רושם יוצא מן הכלל...״ 

באותה ישיבה ממשיך אוסטרובסקי את דבריו בנוגע לתעשייה ברעננה:
״...באופן כללי; רעננה מתאימה למפעלי תעשייה שונים, הכל מוכן ומזומן ואפשר לבנות בה איזה מפעל בזמן קצר...״