עוד החליט הועד בנושאי הדת: להזמין למושבה שוחט בשכר לירה ארץ-ישראלית אחת, ולהכניס ש"ס, שישמש כהתחלה לספריה ציבורית. נושא מתן הלוואות תפס גם הוא מקום בדרישות תושבים מהועד. הללו התקנאו בתושבי כפר-סבא הסמוכה, שהיה בה כבר מוסד בנקאי, אשר נתן לתושבים הלוואות.
רוב הבקשות להלוואה באו מצד מתיישבים שביקשו להרחיב את משקם החקלאי. בהיות הועד מעונין בפיתוח המקום, החליט ב- 22 ביולי 1926, לטפל ביסוד בנק "הלואה וחסכון". את הדואר שהיה מיועד לתושבי רענניה לא היו מביאים בתחילה למושבה. דברי דואר שיועדו לתושבים, הוכנסו לתיבת-דואר מיוחדת בתל-אביב. מוביל החלב ל"התאחדות משקי החלב" היה ממונה גם על הבאת המכתבים המעטים, שהצטברו בתיבת-הדואר. כשהתרחבה המושבה תבעו התושבים לפתוח סניף דואר במקום. באותה תקופה תבעה גם עין-חי הסמוכה פתיחת סניף דואר. אנשי עין-חי פנו לועד רענניה, והציעו לו כי יתמוך בפנייתם אל השלטונות הבריטיים. מוטב, אמרו, שתקבלו את הדואר אצלנו מאשר בתל-אביב.
נוסף לטבק שכבר הוזכר, גידלו התושבים בעיקר אפונה, בקיה ותירס ואף נטעו כ-60 דונם גפנים. תוך חיפוש אחרי מקורות הכנסה אחרים, נעשה נסיון להכניס ענף נוסף למושבה: מכוורת. "אחוזה" רכשה בשביל חבריה מספר כוורות דבורים, אך חוסר נסיון בעבודה זו היה בעוכריהם והענף לא עלה יפה כבר מתחילתו.
בשנות העשרים הוקם ועד ההורים הראשון במושבה. בועד זה היו פעילות, בעיקר, נשות ה"ממברס", אשר ביקשו להקים גן-ילדים במושבה. למרות הבטחת הועד, כי גן-ילדים ייפתח לכשיקום "בית- העם", הן לא היו מרוצות מכך. הנשים ביקשו הקצבה של 2 לא"י לחודש, כדי להחזיק את הגן תוך התחייבות שהן תטפלנה בכל הסידורים הקשורים בו. הועד לא נענה לבקשה ואת תשובתו השלילית נימק בכך שמספר הפעוטות הנמצאים במושבה איננו מצריך גן, מה גם שאין בשלב זה גננת היכולה למלא את התפקיד. אגב, תקציב : תקציב שנת 1926, כפי שנקבע על ידי הועד, הסתכם ב- 420 לא"י.
בשלהי 1926 חלו מספר תושבים במושבה במחלת הקדחת. נראה שהמחלה פשטה מן הביצה המקומית. אחד מהחולים, ר' אליהו כ"ץ ז"ל, מהדמויות המיוחדות והאצילות שבין המתיישבים, נפטר כתוצאה מהמחלה והובא לקבורה בתל אביב. הוא היה הנפטר הראשון במושבה.
מפנה בתולדות המושבה - שנות ה-30
ראשית שנות ה- 30, מהווה מפנה רב ערך בתולדות ימי המושבה. בשנים אלו התרחבה המושבה והתחזקה. החיים אורגנו בצורה שהובילה כמעט ל"עצמאות" תוך התנערות לא מעטה משליטת חברת "אחוזה א' ניו יורק". הנטיה לפרוק את עול האפוטרופסות היתה טבעית, באשר לא תמיד גילתה "אחוזה" בניו יורק הבנה לצורכי המקום, מה גם שחלק ניכר מאנשיה ישבו בארה"ב. בחודש ינואר 1930 קיבל ועד המושבה החלטה להטיל מסים ישירים על תושבי רעננה. ההחלטה נתקבלה בקרב התושבים בהבנה וללא כעס. היא היתה מובנת: כדי לבנות ולפתח את המושבה יש צורך בתשלום מסים סדירים. בבחירות בקרב פועלי המושבה, נבחר ב- 1930 פנחס סמגרינסקי ז"ל כמזכיר מועצת הפועלים הראשונה ברעננה. גוף הפועלים החדש, מועצת הפועלים, חיזק את מעמדם של הפועלים במושבה. התוכנית לבניית "בית הפועלים" חדש, אשר יכיל גם אולם להופעות והצגות וגם משרדים למועצת הפועלים קרמה עור וגידים. הכל התייצבו לימינה של מועצת הפועלים, כדי לסייע בידה להשיג את התקציב הדרוש לבנינו של "בית הפועלים". במאזן הכספים שנועדו לבניה שנעשה באותה עת הוברר כי:
25 לא"י יקבלו תמורת צריף הפועלים הישן
12 לא"י ישנן בקופת מועצת הפועלים
20 לא"י ינתנו על ידי חברת "יכין"
30 לא"י תקציב חברת "אחוזה".
הפועלים נרתמו אף הם להקמת ביתם, בהחליטם לתת ימי עבודה למענו. כן החליטו, כי ינוכה מכל אחד מהם סכום כסף קבוע מדי חודש, דמי בנין "בית הפועלים".
התבססות ציבור הפועלים במושבה, העלתה מחדש את השאלה: כלום לא הגיעה השעה להכיר בפועלים הוותיקים שבמושבה כבתושבים בעלי זכויות וחובות? כדי להשיב על שאלה זו, התכנסו חברי ועד המושבה לישיבה מיוחדת ביום 24 בפברואר 1930. החבר ליפא לייטמן העלה הצעה להכיר בפועלים הקבועים במושבה, כבעלי זכות בחירה ושווים לכל. הסעיפים אותם העלה כתנאי לקבלת פועל כתושב מוכר היו:
א. שנתיים של ישיבה ברעננה.
ב. תשלום המס הכללי, כשאר התושבים.
ג. תשלום המסים שנה קודם לכן.
ד. הבקשה תוגש ע"י הפועל עצמו.
לאחר דיונים אושרה ההצעה והפועלים הוכרו כתושבים מן המנין, לאחר מאבק של שנים.
מועצת הפועלים החליטה בשנה זו על הקמת קבוצת "הפועל" במושבה.
עד אז היתה קיימת רק אגודת "מכבי", שהקים זאב ברגמן ז"ל. סניף "הפועל" הוקם ע"י הח' דוד ציפמן שהיה גם המאמן הראשון. אח"כ נשלח מטעם מרכז "הפועל" כמאמן הח' יעקב שגיא (וקסמן). קבוצות "הפועל" הכניסו רוח חדשה במושבה בהציבן קבוצת כדורגל וענפי ספורט נוספים.
החדר הצר שב"בית העם" לא הספיק עוד לצורכי בית הספר המתפתח. שני המורים משה מגד ז"ל וישעיהו ברטוב צפו את גידולו המהיר וביקשו להעבירו למקום אחר, שיהיה מיועד אך ורק לו. בהיות "בית העם" מרכז לפעילות ציבורית תוססת, טענו, נפגעים הלימודים המתקיימים במקום.
ועוד בנושאי פיתוח והרחבה: התוכנית לסלילת הכביש הראשי תל אביב חיפה, שהוכנה בידי הבריטים, הושלמה. לפי תוכנית זו היה תוואי הדרך צריך לעבור בקצהו המזרחי של רחוב אחוזה. או אז התעוררה שאלת סלילת רחוב אחוזה. אך באין תקציב לכך, ירד הדבר בשלב זה מהפרק.