רעננה הינה מושבה המוקפת גנים, פרדסים ומטעים ובה בשעה מוקמים בה בתי קומות לרוב. היא משתרעת על שטח של 16.500 דונם: 9500 דונם אדמה חקלאית ו-7,000 דונם אדמת בנין. מיקומה של רעננה במרכז השרון, בין הערים הרצליה במערב וכפר-סבא במזרח, מעניק לה חשיבות ויוקרה, באשר היא מהווה עורק תחבורה חשוב ומוקד לפעילות אזורית בין הישובים שממזרח לה לבין ישובי רצועת החוף שבשרון. ברעננה, המנוהלת ע"י מועצה מקומית שבראשה עומד כיום מר בנימין וולפוביץ', יושבים כ-15,000 תושבים. חברי המועצה – 13 במספר – נבחרים מידי ארבע שנים. תקציבה השנתי האחרון של המועצה – הרגיל והמיוחד הגיע לכדי שמונה מליון ל"י.
הרכב המועצה כיום, בשנת היובל: מערך – 5; פאג"י – 2; ל"ע – 1; גח"ל – 3; מפד"ל – 2.
הגם שבשנים האחרונות חלה ירידה בתחום התעסוקה החקלאית במושבה, חלק בלתי מבוטל מהתושבים עוסק בחקלאות. עובדה זו משווה לרעננה, עדיין, אופי חקלאי ואכן המושבה מייצרת ומייצאת תוצרת חקלאית לרוב. בתחום שטחי החקלאות במושבה (כאמור 9500 דונם) גדלים גידולי חקלאות רבים ומגוונים. כך, למשל, ישנם עדיין מטעים רבים, פרדסי פרי הדר, משקי עופות ושטחי ירקות ופירות. 3500 דונם גידולי הירקות הניבו בשנה זו 2500 טון ירקות. 4500 דונם מטעי ההדרים הביאו ליצוא של 200 אלף תיבות פרי ההדר. במשק העופות נשקלו השנה 626 טון בשר ממשקי רעננה, בעוד ש-20 מיליון ביצים ממשקי העופות במושבה שווקו השנה לארץ ולחו"ל. שלושה מכוני תערובת מצויים ברעננה הם ייצרו 8232 טון תערובת מזון לעופות. בנוסף לכך, מצויים גם שלושה מחסני מיון מרכזיים במושבה: לירקות ליצוא, למיון בוטנים ולמיון תפוחי אדמה ותות שדה.
הבניה רחבת ההיקף, אשר אותותיה ניכרים במבנים החדשים הקמים מידי חודש ברעננה, יצרה מושגים חדשים בבניה ציבורית ופרטית שהמושבה לא ידעה כמותם מעודה. הדבר הביא לידי פיתוח מוגבר של ענף הבניה במושבה, האמרת מחירי קרקעות, גידול האוכלוסין, תוספת מקורות תעסוקה וקידום הישוב לקראת הכרה בזכותו לשאת על כתפיו תואר של עיר. מ-6 קבלנים שבנו ברעננה בשנת 1967 – בונים כיום כ-30 קבלנים וחברות בניה בתים משותפים ברעננה. הוקמו שכונות חדשות ונוצרו איזורי מגורים חדשים. כל אלה הזרימו תושבים, אשר מצאו ברעננה את מקום מושבם. 696 יחידות דיור נבנו בשנה שחלפה ברחבי המושבה. בשלבי בניה סופיים נמצאות כרגע 768 דירות. יחד עם 233 יחידות הדיור שכבר אושרו בדצמבר 1971, יגיע מספרן של כלל הדירות שניבנו בשנת התקציב 71/72 ל-1687, מבלי לקחת בחשבון את הדירות שאושרו החל מינואר 1972. בממוצע, יהיה בכך, איפוא, כדי להגדיל את אוכלוסיית רעננה ב-3500 נפש. המושבה נמצאת בעיצומה של קליטת עלייה. בקריית שרת – היא השכונה הקולטת עליה מכל תפוצות הגולה, המשיכו בשנה האחרונה בבניית הבתים. ב-1971 נקלטו 239 משפחות עולים אשר הגיעו זה לא מכבר לארץ.
27 מוסדות חינוך, הכוללים בתי ספר יסודיים, גני ילדים, בתי ספר תיכון, ובתי ספר לחינוך מיוחד, פועלים כיום במושבה. ב-6 בתי-הספר היסודיים לומדים 2049 תלמידים. ב-14 גני הילדים ומעונות-יום מבקרים 356 ילדים. בתיכון רעננה ע"ש אוסטרובסקי לומדים 286 תלמידים ובשלושת בתי-הספר לחינוך מיוחד ("תוחלת", מע"ש, מפת"ן) לומדים 91 תלמידים. סה"כ – 2783 תלמידים וילדים מצויים כיום במוסדות החינוך שבמושבה. עם זאת יש לציין, שבתחומה של רעננה נמצאים שלושה מוסדות חינוך נוספים, שאינם מסונפים למחלקת החינוך המקומית: ביה"ס המקצועי-דתי "כפר-בתיה", מוסד "ביתנו" וישיבת "בני עקיבא". בשלושתם לומדים מאות נערים ונערות.
אזור התעשיה של רעננה משתרע על שטח של 250 דונם. מצויים בו 48 ביתני מלאכה וכן מספר לא מבוטל של מפעלים. בין אלה ניתן לציין את:
"פיינארטס" – ביח"ר להדפסת בדים
"תרשיש" – ביח"ר לתעשיית רשתות וטקסטיל
מחסן למיון בוטנים ומחסן למיון ירקות
מפעל לפיתולי ברזל (רשתות) מתכת רעננה
מפעל לכסאות ומכשירי נכים
מפעל לתערובת ואספקה
מוסך רחב ידיים.
מפעלים נוספים המצויים ברחבי המושבה:
ביח"ר "לפטה" – לשימורי דגים וירקות
מפעל לעיבוד יהלומים תעשייתיים
שני בתי דפוס
שלושה בתי קירור
7 מכבסות
מפעל הקיבוץ הארצי
ארגון נהגים רעננה.
כן פועלים ברעננה שלושה בנקים: "הפועלים", "לאומי, ו"דיסקונט".
נוסף לאלה קיימים במושבה:
בית הרבנות והמועצה הדתית, בית הנוער המרכזי ושלושה מועדונים שכונתיים. 32 בתי כנסת. בית "ויצו", בית "פישר". שלושה בתי מרחץ, בית מטבחיים אזורי – הרביעי בגודלו בארץ. שלושה בתי שחיטה. בית גינגולד והמועדון לחברה ולתרבות. הספריה הציבורית על 25,000 ספריה. מעון יום לתינוקות של "ארגון אמהות עובדות". בית "החקלאי". בית חולים "לוינשטיין" – לשיקום נכים, אשר לאחר השלמת בנינו החדש יהיה גדול בתי החולים בארץ לשיקומם של נכים. שלושה בתי החלמה. בית אבות "צימרמן". בית אבות "משען" – שיהיה מהגדולים בארץ, הולך ונבנה בסמוך לבית "לוינשטיין".
70 דונם גנים ציבוריים. 18 בארות מים המפיקות כ-7 מיליון מ"ק מים לשנה. כ-70 ק"מ צינורות מים מרכיבים את רשת המים העניפה של המושבה, בעוד ש-40 ק"מ צינורות ביוב עוברים לאורכה ולרוחבה.
ההרכב המקצועי של תושבי המושבה הינו:
תעשיה ומלאכה – 28%
שירותים ציבוריים – 18%
חקלאות – 10%
מסחר וכספים – 10%
בניה ועבודות ציבוריות – 5%
שירותים אישיים – 5%
תחבורה והובלה – 4%
תעשיה מחוץ למושבה – 20%
ברעננה פועלות שתי אגודות ספורט: "מכבי" ו"הפועל". שתיהן עוסקות במכלול מקצועות הספורט.
ל"הפועל" מגרש כדורגל משוכלל וקבוצת כדורגל המתחרה במסגרת ליגה ב' – בו היא תופסת כיום את אחד המקומות הראשונים. כן מקיימת האגודה פעילות מגוונת ברוב ענפי הספורט הקיימים בארץ. בסמוך לאולם ההתעמלות המפואר של "הפועל" מצויים מגרשי כדורסל וכדוריד. ל"מכבי" קבוצת כדורסל באחת הליגות הארציות, מגרשי כדורסל, כדוריד ובריכת שחיה אולימפית.
כן פועלות במושבה תנועות הנוער:
"מחנות עולים", "הנוער העובד והלומד", "בני-עקיבא", ו"מכבי צעיר".
מתקני הספורט שברעננה כוללים:
7 מגרשי כדורסל
2 מגרשי כדוריד
2 מגרשי כדורגל
5 אולמות התעמלות
מטווח אולימפי
אמפיתיאטרון המכיל 4000 מקומות ישיבה
בריכת שחיה
ברחבי המושבה מצויים למעלה מ-300 בתי עסק ומפעלים, הכוללים את כל מגוון המקצועות הקיימים בארץ. לעתיד צופים כניסת מפעלים נוספים, אשר יעשירו את רעננה במקורות תעסוקה ויגבירו חשיבותה כמרכז – הן חקלאי והן תעשייתי – בשרון כולו. תוכנית המיתאר של רעננה, שהוכנה במשך שנים, קיבלה את אישורה ב-1968. תוכנית זו קובעת את יעודו של כל שטח במושבה וצורת השימוש בו. כמו כן, נקבעה בה צורת הבניה המותרת והבניה המרחבית.