כל חברי ה"הגנה" ברעננה שובצו לשמירה מסביב למושבה.
חלקם בעמדות וחלקם בסיורים רגליים.
בתקופת המאורעות של שנת 1929 התרכזה הגנת רעננה בעיקר מסביב לבית-העם והתושבים נזעקו בלילה אל המרכז הזה, בעוד הנשים והילדים הועברו לכפר מל"ל.
עם גידולה והתפתחותה של רעננה, לאחר שנת 1935, בתחילת מאורעות 1936, החליטה המפקדה המקומית להקיף את רעננה בטבעת של עמדות הגנה חפורות בנקודות תצפית ובשדה-אש רחב ככל האפשר ומרוחקת מבתי התושבים. כמו כן הוקמה יחידה נודדת, שתפקידה היה להגיש עזרה מאסיבית בנקודות-התורפה בעת התקפה. מיקומה היה במרכז בית-העם (בית העיריה כיום).
רעננה חולקה אז ל-5 קטעים. בכל קטע היו 3-4 עמדות קדמיות חפורות ועמדות הגנה מוגנות בשקי חול מכל הצדדים. בכל עמדה היה צוות של שניים עד ארבעה שומרים, שהיו מתחלפים לסירוגין כל שעתיים-שלוש. מקום הריכוז היה במרכז הקטע. תפקידו של מפקד הקטע היה לדאוג גם לכוס תה חם, למזרונים, למיטות למנוחת אנשי הקטע, לצוות עזרה ראשונה ולציוד עזרה ראשונה וקשר.