תצוגה מייסד

זלמן יונגר-אברך לבית יונגר

נולד בסולוטבינה, צ'כוסלובקיה ב-1906
עלה ארצה ב-1925
התיישב ברעננה ב-1928
ילדים:
תמונה של זלמן יונגר-אברך
זלמן אברך (יונגר) נולד ב-1906 בעיירה סולוטבינה בצ'כוסלובקיה לאב דתי ולאם מודרנית.

הוא למד בגימנסיה מכיתה ה'. בשנת 1917/18, כששב אביו מהשתתפותו במלחמת העולם הראשונה, הוציא את זלמן מהגימנסיה לאחר פרק לימודים קצר, והכניסו ללמוד בישיבה בעיר אחרת. אך זלמן סרב ללמוד שם, ולאחר חצי שנה ברח מהישיבה, והחל ללמוד רפדות (באותו מקום). עקב מלחמת העולם שונו הגבולות, והגבול עבר בין שתי העיירות. העיירה בה גרו ההורים היתה בצ'כיה, והעיירה בה זלמן גר היתה ברומניה.

ב-1923, בהיותו בן 17, שב לבית-הוריו. באותה תקופה הוקמה שם תנועת הצופים הציוניים "השומר קדימה", שעסקה בציונות וביהדות בשפת האידיש.

בינתיים, התארגנה קבוצת חמישה חברים, ביניהם זלמן, בסודיות מוחלטת לעלייה ארצה. כעבור זמן קצר, הם הצליחו לקבל את האישורים הדרושים לכך, וארבעה מהם, ביניהם זלמן, עלו עוד באותה שנה ארצה.

הם הגיעו לת"א, והסתדרו בצריף בשכונת שפירא כשמונה חברים. אחד מהם, אשר היה יותר ותיק בארץ וחבר בהגנה, המליץ שיקבלו גם את כל השאר, כולל זלמן, להגנה. בו זמנית, הם פנו להסתדרות בת"א ובקשו מקום עבודה. לשם כך, נשלחו לנס-ציונה, ועבדו בפרדסים. חיים למד מהר את המקצוע.

בשנת 1928 הוזמן לרעננה ע"י בני משפחת אורשטיין (חותניהם של אגון ואלה פלג), להם היו 160 דונם אדמה במזרח רעננה, ונתבקש על-ידם בתור מומחה (לנושא הפרדסים) להכין את השטח לנטיעת פרדס.

בגמר עבודתו שם, פנו אליו מלשכת-העבודה ברעננה, ובקשו ממנו להישאר ברעננה. הוא נענה לכך, ובשנים1931-1928 עסק בהדרכת פועלים בעבודה בפרדס – מדידות, סימון שטחים שתילה, הרכבה וכו'. בחורף, כשלא היתה עבודה ברעננה, נסע עם כ-20 פועלים צעירים לעבוד בקטיף ובאריזה בפתח-תקווה.

במקביל לעבודתו זו, השתלב גם בפעילות ההגנה ברעננה.

ב-1928, בהגיעו לרעננה, נתקבל ל"הגנה" ברעננה ע"י זיסייה שחורי, ועבר יחד עם עוד כ-20 חברי הגנה בני המקום קורסים ואמונים רבים בשטח, בהם למד ותרגל: שימוש בנשק קל, תרגילי-סדר, ועוד.

ב-1929 (מאורעות תרפ"ט) היה מבין היחידים שידעו להשתמש ברובה במקום, ולכן הוטל עליו להעביר משפחות שלמות לאכסון ברפתות הריקות בכפר-מל"ל. בו זמנית, הוא וחבריו ביצרו את בית-העם, והכינו כמה פצצות פרימיטיביות, אך לא השתמשו בהם.

בלילות, יחד עם חברי ההגנה מכפ"ס, הם סיירו בכל האזור (רעננה, חירבת-עזון, רעננה, ועוד).

ב-39-1936, עם התגברות המאורעות, תוגברה ה"הגנה" ברעננה, וגייסו לכך כמעט את כל הגברים שגרו אז במושבה.

תחילה, זלמן ביום הדריך אנשים, ובלילה יצא עמם לשמירה.

ב-1938 התגייס לפלוגות הלילה של וינגייט – תחילה בתל-יוסף ובעין-חרוד, ואח"כ בכפר-יונה, והוא וחבריו, שהיו בפלוגות אלו, עשו סיורים בכפרים הערבים בלילות, והתקיפו אותם התקפות פתע.

עקב התפוצצויות רבות שהיו באיזור, עבר יחד עם חבריו קורס נוטרים, ושרת כנוטר ברעננה ובמקומות אחרים בסביבה. במסגרת שירותו כנוטר, ב-40-1939 הוא ונוטרים אחרים היו יוצאים בלילות לקבל מעפילים – יחידת פלמ"ח היתה מורידה אותם מהאוניות, והנוטרים קבלו אותם ולקחו אותם לרעננה.

הוא עשה גם קורס מפקד מחלקה מטעם ההגנה, ובתור מפקד מחלקה הדריך צעירים ומבוגרים על אמצעי ירייה שונים והשימוש עימם בשטח, ועשה עימם אימוני לילה, תרגיל התגנבות יחידים, ועוד מס' תרגילים.

עם פרוץ מלחמת השחרור, גויס בתור מפקד מחלקה בדרגת סגן, וקיבל, יחד עם עוד מס' מפקדים, פלוגת חי"ם (חיל-משמר), שהכילה מעל 200 איש. הוא לא יכל להתגבר על כך, ולכן, ביקש הורדה לדרגת רב-סמל, ולקח את העניינים בידיים. אך מפקד הפלוגה חלה, ובשל כך, מילא זלמן את מקומו, וכבש עם חייליו את ג'רמה באזור ראש-העין. הוא התמודד מול התקפות של העירקים, ואף נפצע בעצמו באיזה שלב במלחמה.

בתקופת הצנע – מצבו הכלכלי לא היה טוב במיוחד, אך בזכות התוצרת החקלאית המקומית מהמשקים שהיו כמעט בכל בית (לולים רפתות, עיזים, וכו'), כולל בביתו, הוא הסתדר לא רע עם המצב.
אליעזר יפה 14, רעננה
|
טלפון: 09-7414110, 09-7437045
|
פקס: 09-7411750
דוא"ל: rachelr@raanana.muni.il
|
http://moreshet.raanana.muni.il