נולד ב-1901 בדומברובה-גורניצה, פולין.
בבית הוריו קיבל חינוך ציוני לאומי. היה מזכיר סניף צעירי ציון במקום והשתתף בועידות רבות של התנועה בורשה.
הוריו היו בעלי אמצעים מצומצמים וכאשר החליט לעלות לארץ מכרה אמו את כל תכשיטיה בכדי שתהיינה לו הוצאות לדרך.
בן 19 עלה לארץ והיה מראשוני החלוצים של העליה השלישית.
בשנה הראשונה עבד בנטיעות ובסקול אבנים ביערות הכרמל ובסלילת כביש טבריה-צמח, ובימי מאורעות 1921 הצטרף לשורות השומרים והמגינים על יערות הכרמל.
ב-1922 עבר לקבוצת "מחנים" ומשם נסע למקוה ישראל והשתלם בקורס של כרנים. בשובו, הצטרף לקבוצת חיילים משוחררים במרחביה ובמשך שנים אחדות היה מרכז ענף הכורת בקבוצה ופרסם מאמרים ב"קונטרס" על גידול דבורים.
בשנת 1925 עזב הח' ברזילי את הקבוצה והתישב ברעננה עם אשתו הדסה. כל שנותיהם ברעננה היו מעורבים ופעילים בחיי המושבה. צבי יהודה נבחר למזכיר חברת "אחוזה א' - ניו יורק" אשר רכשה את אדמות המושבה. מאז התקשר בכל נפשו ומאודו למושבה ולא עזבה עד יומו האחרון.
הח' ברזילי סייע להתפתחות המקום, היה מפעילי ההסתדרות ומעסקניה החשובים ביותר, עזר להשתכנותם של ראשוני הפועלים החקלאיים.
שנים רבות שימש כנציג ציבור הפועלים במוסדות ההסתדרות ובמועצה המקומית. היה סגנו של ראש המועצה המקומית, מר ברוך אוסטרובסקי, והיה מנהל כל המוסדות הכלכליים של המועצה המקומית.
בין מפעליו החשובים ביותר יש לציין את ייסוד בנק הלואה וחסכון שבמשך שנים עמד בראשו וניהל את עסקיו. היה אהוב ומכובד על כל חוגי הבנקים, ונבחר גם כחבר הנשיאות של המרכז לקואופרציה.
נפטר בח' תמוז תשי"ד, 9 ביולי 1954.
מותו השרה אבל כבד על כל שדרות הציבור ובפרט על חברי ההסתדרות שחלקו לו בהמוניהם את הכבוד האחרון ולווהו למנוחת עולמים בהוקרה והערצה.
ח. סבירוני