משנת 1951 ברעננה, 56 שנים.
בתורכיה למד בבית ספר לכלכלה ומסחר. עלה מתורכיה לקיבוץ אלומות (הקיבוץ של פרס) והיה שם כשנה. בבואו היה בן 24 כבר נשוי לשושנה ילידת איזמיר.
אברהם היה משנת 1948 חבר בתנועה הציונית "נאמני ציון", אחראי על הנוער ומדריכי הנוער. היו אז כ – 25 קבוצות, כולן עלו לישראל.
לפני שש שנים הוציאו לאור ספר: "סיפורה של תנועת נאמני ציון – החלוץ", על פעילות התנועה באיזמיר. אברהם הוא אחד מבין שלושת כותבי הספר.
ביוזמתו נוהגים חברי התנועה מאז להיפגש ביום קבוע אחת לחודשיים, כ – 25 איש, במסעדת "טברנה" ליד אודים.
אברהם מדבר וכותב סיפורים. הוציא חוברת: "סיפורים שסיפרה אמי". היה בצבא התורכי, לאחר הצבא פגש את שושנה. בנובמבר – 1949 נישאו ובינואר כבר היו בישראל. גם ההורים הגיעו. מצבם של ההורים היה קשה, על כן צריך היה לעזור בפרנסתם.
הציעו לאברהם להצטרף לסמינר עובדי ההסתדרות בבי"ס לפעילי ההסתדרות, פנימיה של חצי שנה. שושנה גרה אז עם ההורים ואברהם שקד על לימודי עברית ותנ"ך ושאר מקצועות. הוא בחר לעסוק עם הנוער העובד.
התקבל לראיון אצל מיכאל פסויג, אז ראש המועצה, התקבל לעבודה. משך חצי שנה נסע הלוך ושוב רעננה – לוד, שם גרו ההורים. שושנה היתה בהריון ראשון. החליטו שקשה מדי ועברו לרעננה. קיבלו חדר בצריף של עמידר בסוף רחוב ההסתדרות, וכרגיל שירותים בחוץ משותפים עם השכנים. גרו שלוש וחצי שנים. נרשמו לשיכון. זכו לדירת 54 מ"ר עם דונם אדמה ברחוב דגניה. קנו עצים בתשלומים, גידלו בחצר ירקות.
במשכורתו הצנועה עזר להורים.
בשנות הצנע היה חוסר עבודה נורא. היו ברעננה שתי מעברות, 1951 תקופת הצנע, במקום שהיום בית דיור מוגן "אחוזת בית" היה אזור חקלאי. אברהם יזם הקמת חוות נוער בה יוכלו בני נוער לעבוד ולהשתכר. 25 בני נוער עבדו שש שעות ביום ובערב למדו. זו היתה הצלה של ממש.
אברהם שיפץ את צריף הנוער העובד ברחוב רמב"ם. "לשם בני הנוער באו ללמוד בערב לאחר שעות העבודה. קראנו למקום "קלוב העבודה". ועוד: "הצלחתי להכניס נערים לעבודה במפעל לצביעת אריגים ברעננה, "תרשיש". תשע שנים עבדתי עם בני הנוער. הצעתי את מועמדותי לתפקיד גיזבר ההסתדרות והתקבלתי.
הפעלתי "בית משפט לחברים" מטעם ההסתדרות, שטיפל בבעיות אזרחיות בין שכנים, עניני תשלומי מיסים, מריבות במשפחה וכדומה. התנדבתי למשמר האזרחי כמה שנים. אני חבר בצוות המנהלים בעמותה לקשיש, הייתי עשר שנים יו"ר ועדת הביקורת של העמותה.
בנוסף היה חבר הנהלת הקו-אופ שנים רבות, מתנדב בביטוח הלאומי 14 שנים, יועץ ומקבל קהל ועוזר בכל עניין לקשישים.
אברהם בן 81 ועדיין מתנדב.
פעיל ב"מאור" מועצת אזרחים וותיקים, שמטרתה להיטיב את תנאי הוותיקים.
פעיל בוועד השכונה. עובד בגינה. 54 שנים הוא גר עם משפחתו בבית זה ברחוב דגניה.
במשך שנים כתב מערכונים לבני הנוער בעבורם פעל, אירגן להם מסיבות, והביא פעילויות תרבותיות.
לאברהם ושושנה 3 בנות ו – 6 נכדים.
"אני הכי גאה בטיפול בבני הנוער בשנות החמישים .
המליצו: דן ברוך, משה מנדלוביץ, בנימין וולפוביץ, יוסי חיימי.