יזכור ונזכור- ביום ח' לחודש תמוז, הלך אחד הראשונים בחיים הציבוריים במושבתנו, ממניחי היסודות לתאים המוניציפליים, אחד מעמודי התוך בבית ההסתדרות- צבי יהודה ברזלי ז"ל. יזכור ונזכור כי ביום זה נעקר עץ מושרש באדמת רעננה אשר מבקשי מחסה מצאו מנוח ומשגב ליד גזעו.
נזכור ולא נשכח דמות מקודשת בייסורי עבודה ויצירה, החל מתקיעת יתדות ראשונים למסגרת חיים חדשים במושבה אחרי שנות חיים בקבוצה, עד הליכה בדרך הקשה בחיי הפרט- דרך של עליה מתמדת בכוחות עצמאיים ועד ליצירת יש מאין בחיי החברה ברעננה.
נזכור ולא נשכח ידיד וחבר אשר כל שיחה איתו הייתה מכוונת להדרכה וכל פגישה להרחבת המחשבה. אין רצון להשלים והלב אינו מאמין שהשיחות לא תמשכנה ופגישות מסוג זה לא תתקיימנה וקול דממה דקה- קולו של חברנו ברזלי לא ישמע עוד.
נזכור ונזכיר למאות ואלפים שבכל תחנה- בדרך אשר ציין לפנינו- השקיע שנות חיים וממיטב כוחותיו הנפשיים, מתוך אמונה בעתיד המקום ועתיד העם. הרגש נרגיש בלבנו ובתחושתנו שנשמתו צרורה- צרור עולם- בחיים ובין הממשיכים את פעולתו לפי רוחו ולפי דברו: "נחתור לקראת פתוח יתר של התאים החברתיים לעזרת הפרט במטרה לחזק כל כוח יוצר ופעיל למען גאולת האדם והעם". זכור נזכור ימים מקדם ולא נשכח ראשונים אשר- עוד טרם עלה השחר- החדירו אור בחיי המושבה.
הנצח ננציח את שמו של חברנו ברזלי ומדי שנה נדליק נרות לזכרו ויהיה לנו היום הזה לזיכרון והנרות הללו יאירו לנו את הדרך להרחבת המוסדות הכלכליים והתרבותיים ברעננה ולחיזוק היסודות של עזרה הדדית בחיינו החברתיים.