המצב הדתי בימים ההם
ראיון עם הרב דמתא - ר' אפרים סוקולובר
לרגל המאורע שבשנה זו מלאו 45 ליסוד רעננה, פניתי לכב' הרב דמתא ובקשתי ממנו לספר לנו משהו ממצבה הרוחני - דתי של מושבתנו בימים ההם: באיזה מצב מצא אותה עם הגיעו, מה היו הבעיות - אם בכלל היו - וכו' וכו'.
על כך השיב לי הרב בישבו רכון על שולחנו בחדרו האוורירי המרווח בבית הרבנות החדש שברח' קלויזנר. ואלה הם דבריו:
כשהוזמנתי - בשנת 1932 - לכהונה הרבנות לרעננה, שהייתה אז נחשבת כמקום קטן ונידח, פקפקתי אם לקבל הצעה זו. היו שיעצו לי לדחות את ההצעה מטעמים רוחניים וגם חומריים. היו שהמריצו אותי לחיוב, באמרם כי כשם שישנה חלוציות בנין נשמות ארצנו, כך צריכה להיות חלוציות בחידוש נשמח. העם וחייו הדתיים. רעיון זה של חלוציות קסם לי מאוד, וכשהופיעה בפני משלחת מרעננה (היו אלה ה"ה ר"מ הלמן ו-וינגרטן ז"ל) ובידיה כתב-מנוי חתום בידי כל תושבי רעננה לכסא הרם של הרבנות בנושבה - הכרעתי בו במקום לחיוב.
עם בואי מצאתי את רעננה כמדבר שממה לגבי המצב הרוחני - דתי. לא מעט גרם לכך המצב הכלכלי הירוד "ואם אין קמח"... מצאתי את בית הכנסת ובו ספר תורה אחד משוכן באחד מחדרי בית העם (כיום - קופת המועצה המקומית) הגבאים היו אז ה'ה סטבינסקי וקריגר ז"ל.
בענייני חופה וקידושין, כשרות וכדומה היו ניגשים לכפר-סבא, שם כיהן הרב רינק ז"ל. גם מוהל לא היה. וברית-מילה הייתה נערכת בבית החולים בתל אביב.
לשמחתי הרבה מצאתי כאן את ידידי וחברי היקר ר' בנימין ברקאי, מחניכי ישיבה חברון-סלובודקה, אשר בה למדתי וקבלתי שם את ה"סמיכות". הוא עמד לימיני ועזר לי בהרבה בתפקידי בראשית צעדי. כל ה"שחיטה הגסה" הסתכמה אז בשחיטת פרה קטנה או עגל פעם בשבוע. עניני חברה קדישא היו נתונים בידי וועד המושבה שקבל אץ חלקת האדמה במתנה מאת חב' "אחוזה א'" מר אבין ז"ל היה אז המטפל בכל עניני הקבורה, החפירה וכו'. שני קברים בס"ב מצאתי שם: את קברי ה"ה ציפמן ובודניק ז"ל.
עיכוב הקריאה
"בראש דאגותיי שמתי לי למטרה את השלמת בנין ה"מקוה", כי בשטח זה מצאתי את העניינים יגעים... היו דוחים מחודש לחודש וראיתי צורך בשבת שלאחר חג השבועות להורות על "עיכוב הקריאה" בבית הכנסת. נאמתי בפני הקהל והעמדתי אותו על חומרת המצב. הזהרתי באם יימשך מצב זה אהיה נאלץ לסגור גם את בית הכנסת, ואני אקבל על כך הסכמה בכתב מאת מאה רבנים. הקהל נדהם בתחילה ושתק... לא נתתי להמשיך, ההתרגשות גברה, אחרי עיכוב של 3/4 שעה קבלו על עצמם ה"ה הופמן להבטיח את השלמת הבנייה עד ערב ראש השנה. ואכן קבלו וקיימו... והמקוה הועמדה לשירות הקהל בזמן המיועד לשמחתי ולשמחת כל המעוניינים. זכור לטוב ר' יוסף דוד זיסקינד ז"ל, סבם של האחים לנגרמן, שקבל עליו חוב קדוש לאסוף את הכספים להוצאות השוטפות של ה"מקוה" בסך לירה אחת לחודש (!)...
החינוך הדתי
לא מצאתי ברעננה בי"ס דתי, אף לא כיתה דתית. אחרי דרישה מצד כמה הורים הצלחתי לארגן שעורי-ערב ללימודי דת ותורה .עם גידול האוכלוסייה, החילותי לטפל ביסוד ת"ת במושבה.
בתחילה נרשמו 3 ילדים, והרב ר' יהודה ליכט נתקבל כמורה במשרה חלקית. כעבור שנה נרשמו כבר 13 תלמידים וכשהגענו ל-17 תלמיד, יסדנו 2 כיתות וקבלנו מורה נוסף. התקציב לכך נאסף ע"י ההורים, ולא פעם היינו נאלצים אנחנו להשלים את החסר... עידוד רב קבלתי מאת היהודי היקר והחביב ר' משה לנגרמן ז"ל ומעוד כמה ידידים שעמדו לימיני ועזרו על ידי בתפקידי הקשה, ומטעמי צניעות אני משאיר אותם בהעלם שם.
....ועתה
עתה הגענו ב"ה להישגים מפליאים: שלושה בתי ספר דתיים לתפארת, ובהם כ-800 תלמיד. ישיבת בני עקיבא ובה כ-150 בני ישיבה. כפר בתיה, מפעל אדירים זה של נשי המזרחי בארה"ב מכיל בתוכן כ-500 חניכים, מוסד "ביתנו" המאכלס עד 70 בנות. "המקוה" כשרה ומשוכללת להפליא במושבה ו"מקוה" קטנה יותר בשכ' פרץ. 32 בתי כנסת ובהם עשרות ספרי תורה ואלפי מתפללים, המקיימים שעורים תורניים. ארבעה שוחטים, 3 בתי שחיטה ובית מטבחיים אזורי גדול, ועל כולם - גולת הכותרת - בית הרבנות המודרני על שתי קומותיו, אשר בו מתרכזות כל הפעולות הציבוריות בשטחי החיים הדתיים ואשר בו ניתן לי להקדיש את כל תשומת הלב לענייני הציבור ברעננה, כשעל ידי מכהן בקודש ידידי הרב המצויין ר' יצחק פרץ, רב דעות הספרדים ברעננה, ור' מיכל ורמן - עסקן ורב פעלים מכהן כיו"ר המועצה הדתית.
ברור לכל כי גדול ורב חלקה של המועצה המקומית בקידום עניני הדת במושבה, הודות לראש המועצה מר יצחק שקולניק, המגלה הבנה רבה לצרכי האוכלוסיה הדתית במושבה. - כה לחי!
יש לי עוד הרבה לספר על מעשים ואירועים במשך 35 שנות כהונתי ברעננה - הוסיף הרב, אך על אלה מקוה אני להרחיב את הדיבור כשנזכה אי"ה לחוג את יובלה המלא במלאת לה 50 שנה תמימות למושבתנו האהובה".
-בפרוזדור ישבו וחיכו כמה אנשים שוחרי הרב בענייני דת שונים. פיניתי את מקומי לבא אחרי בברכת שלום ואיחולי - בריאות ואריכות ימים לרב החביב שלנו.
מתוך: "בטאון המועצה המקומית" מס' 14, 1967 - בטאון חגיגי לרגל שנת 45 של המושבה בעריכת ישעיהו בן יליד