יוסי נולד בשנת 1928, בן בכור לעטל וצבי רביץ.
בשנת 1931, עלתה משפחתו מפולין – אוקראינה לישראל והתגוררה בנס ציונה.
בשנת 1934, עברה המשפחה לרעננה עם העברתו של אביו מניהול לשכת התעסוקה בנס ציונה – ראשון לציון לרעננה.
יוסי למד בביה"ס העממי כיום "מגד" ולאחר מכן בתיכון והשתלם בקורס בכיר של אוניברסיטת ניו-יורק במנהל ציבורי ובקורסים לכלכלה.
בשנות ילדותו, היה חבר בתנועת "המחנות העולים" ובחלק מהזמן מרכז הקן במקום.
לאחר שעבר קורסי מפקדים בהגנה נתבקש ע"י ההגנה בהיותו בן 17 להתגייס למשטרת היישובים היהודיים (נוטרות).
במסגרת זו, כמדריך וכעובד מנגנון ההגנה, שימש כמפקד גדוד הגדנ"ע בנפת השרון.
בשנת 1948, כשהוקם צה"ל, גויס לצה"ל וסיים שירותו בצבא הקבע בשנת 1954 בדרגת רב סרן.
בשנת 1966, מונה ע"י יצחק שקולניק ראש המועצה דאז, לשמש בתפקיד מזכיר המועצה.
יוסי כיהן במשך כ-24 שנים בתפקיד מזכיר המועצה והעירייה תחת 3 ראשי מועצה ועיר, יצחק שקולניק, בנימין וולפוביץ' וזאביק בילסקי.
בשנים אלה תרם רבות לעיצובה והתפתחותה של רעננה.
עם פרישתו לגמלאות בשנת 1990,נתבקש ע"י הרב יצחק פרץ שכיהן כשר הקליטה בממשלת ישראל לשמש בתפקיד עוזרו האישי.
היו אלה שנים של קליטת העלייה הגדולה מרוסיה ואתיופיה.
עשייתו בתחום זה הייתה רבה בעיצוב שיטת הקליטה הישירה והטיפול בקליטתם של למעלה ממיליון עולים.
עם סיום תפקידו בממשלה בשנת 1994 לאחר הבחירות וחילופי השילטון, פעל בהתנדבות בתחומים רבים:
הקים בביה"ח "מאיר" את העמותות למח' הקרדיולוגית ולאחר מכן המחלקה האורולוגית בהן פעיל גם כיום.
בנוסף לאלה ממשיך בפעולות התנדבות ברעננה ביניהן בהנהלת העמותה לקשיש, מועצת אזרחים ותיקים וארגון ותיקי ההגנה.
ליוסי בן ,2 בנות ו-8 נכדים.
הוא רואה ברעננה בה הוא מתגורר כל ימיו חלק בלתי נפרד מחייו, פועל בכל תחום שהוא מתבקש וממשיך לתרום מניסיונו על מנת לסייע בפיתוחה, קידומה ושיפור איכות החיים בה.