כיכר ילדי רעננה

במשק עזרא - ליד שכונת שביב, עמד בית בודד, בית בלוקים לא מטוייח. בבית רק חדר אחד היה מרוצף. בשאר החדרים היתה ריצפת אדמה. שם גם היה ה"סליק" - המחבוא של נשק.
הבית המבודד הזה נבחר להיות בית הקורסים שתפקידו היה להכשיר את הנוער הצעיר ולהפכו ללוחמים. שם למדו להשתמש באקדח (נגן אחרים), בתת מקלע (טומיגן, סטן), מקלע פיני ("וש") וכו'.

הבית נשכר כאילו הוא מיועד למגורי שני זוגות. בחשון תש"ח התחיל שם קורס חדש שעמד להימשך שבועיים. דוד שומרון (עלי) האחראי לקורסים נשלח אז למנוחה בגלל מצב בריאותו ואת הקורס אימן יצחק מוסקוביץ (יגאל) שהיה כבר לוחם ומדריך די מנוסה. חניכי הקורס היו צעירים מאוד. בקורס השתתפו 5 בנים ו-3 בנות מתאי הנוער. בבית היה גם יגאל מפקד הקורס וחמדה שבישלה עבורם. סה"כ היו שם 10 צעירים. בתצפית עמד הצופה. הצופה הודיע שהוא רואה "גויים" ואכן ה"כלניות" (הצנחנים הבריטים) הקיפו את הבית מכל צד. יגאל פקד לקפוץ מהחלון ולרוץ לפרדס הקרוב.

היריות הרגו את יגאל, רוית, חמדה ואריאל ואת אורה (שמתה בדרך). נמרוד ו-4 צעירים נאסרו, הובלו לירושלים והועמדו לדין.
כל זה קרה בכ"ח מרחשון תש"ח, (11  בנובמבר, 1947).

לפי הסברה הרגישו הבדואים מהמאהל שהיה לא רחוק מהבית, בתנועה של הצעירים ושמעו קול נקישות נשק והם שהודיעו לשלטונות הבריטיים.
הרצח של "ילדי רעננה" (צעירים בני 15-20) עורר הדים חזקים בשרון ובכל הארץ.
בעקבות הרצח הזה נעשתה פעולת תגמול נגד סמלים וקצינים בריטיים בחיפה.