מלחמת העצמאות לא פסחה גם על בית הספר שלנו. אני זוכר כיצד הגיעו אליו ילדים מקיבוץ רמת-רחל, לאחר שפונו מקיבוצם, שהיה תחת התקפה ערבית קשה. גם קולנוע בית הפועלים, ששכן כ-100 מטר מהבית שלנו, כשקצהו האחד ברחוב שלנו, יהושע חנקין, וקצהו האחר ברחוב המקביל, בורוכוב, שינה את ייעודו. ממקום שמקרינים בו סרטים, הפך לאכסניית חיילים. כילדים הערצנו את החיילים שלנו. כאשר עזבו את המקום ליעד לא ידוע מבחינתי, דמעות נקוו בעיניי.
ציטוט מתוך הספר: "בין רעננה לבאר שבע" – אריה רפפורט