יבנה – "תן לי יבנה וחכמיה" / אורי פרלמן
בימי המצור על ירושלים, בתקופת שלטון הרומאים (70-66 לספירה), לא הרשו הקנאים היהודים ששלטו בעיר לתושבי העיר לברוח אל מחנה האויב הרומאי.
רבן יוחנן בן זכאי (ר' ב"ז) היה סגן הנשיא – רבן גמליאל הראשון – הגיע למסקנה שירושלים תיפול בידי הרומאים ובית המשפט יחרב.
ר' ב"ז רצה להקים מרכז רוחני מחוץ לירושלים, מרכז שירש את מקומו של המקדש ושל הסנהדרין ויעזור לאומה להתאושש מהחורבן, לאחדה מסביב לתורה ולהקים בה מוסדות שלטון חדשים.
תלמידי ר' ב"ז הצליחו להגניבו בארון מתים אל מחוץ לעיר. ר' ב"ז מתייצב לפני אספסיינוס – ראש הצבא הרומאי – ומנבא לו, שהוא יתמנה לקיסר רומי.
תוך כדי שיחה, מגיע שליח ומבשר לראש הצבא, שהקיסר מת והוא התמנה להיות הקיסר החדש.
כפרס נתן אספסיינוס לר' ב"ז את הזכות לבקש את אשר ירצה. היו לר' ב"ז כמה בקשות, כמו הצלת בית הנשיא, והחשובה שבהן: "תן לי יבנה וחכמיה".
לפי רוב הדעות, יבנה היתה מקום מושבם של חכמים לפני חורבן הבית, ור' ב"ז רצה להצילה ולהקים בה מרכז שיהיה תחליף מעט למקדש.
לצערנו, ירושלים והמקדש נהרסו בידי רומי, העם היה מיואש - לא רצה להמשיך לחיות, לא רצה ללדת ילדים, לא רצה להנות מאכילת בשר ומשתיית יין ועוד.
מי שנתן לעם תקווה וכיוון לחיים חדשים בלי מקדש היה ר' ב"ז, שהקים מרכז חדש ביבנה, ובהדרגה הפכה יבנה למרכז רוחני תחת שלטונה של סנהדרין חדשה.
בית-הספר "יבנה" הוקם ערב השואה כהמשך לבתי-הספר ללימוד תורה ודרך ארץ, שרבים מהם היו ואינם עוד.