יהודה לייב קזן

לגלריית תמונות

יהודה לייב קזן (קסין) ז"ל נולד בשנת 1881 בעיר פרלוקי, רוסיה. מימי נעוריו היה ציוני וחלם לעלות לישראל ולהתיישב בה. בשנת 1901 נשא לאשה את מניה לבית שוחט וכעבור שנה ברחו השניים מרוסיה לארה"ב. שם נולדו שלושת ילדיהם: צפורה פני, וילי ובני-בנט. יהודה ליב העניק לילדיו חינוך יהודי וציוני ועסק בפעילות ציונית בקהילה היהודית בניו-יורק. בשנת 1912 הצטרף למייסדי חברת אחוזה א' ניו-יורק, קבוצת יהודים שרובם היו מהגרים מארצות מזרח אירופה, ומטרתם היתה לרכוש קרקעות בארץ ישראל- פלשתינה, לעלות לארץ, להתיישב בה ולעבד את אדמתה.
לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסע לישראל שליח מטעם החברה כדי לחפש קרקע מתאימה לרכישה.
הוא בדק אדמות בכמה מקומות בארץ ועמד לרכוש את האדמות עליהן נמצאת כיום טבעון. בסופו של דבר לא השלים את המשימה כי נקרא לשוב לארה"ב מסיבות אישיות. בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה ושוב התעכבה קניית האדמה.
בשנת 1920 נסעו קזן והמהנדס ירחע לארץ ישראל על-מנת לרכוש קרקע בשם החברה. הם בדקו מספר אפשרויות ולבסוף החליטו שהקרקע שעליה בנויה כיום רעננה היא המתאימה ביותר לחקלאות. כך נרכשו אדמותיה של רעננה. 
ב-2 באפריל 1922 עלו קומץ המתיישבים הראשונים על הקרקע השוממה והניפו במקום גבוה שלושה דגלים: הציוני, האמריקאי והאנגלי.
שנה לאחר-מכן עלו בני משפחת קזן ארצה והתיישבו בירושלים. הם התפרנסו ממפעל רהיטים שהקימו, אך המפעל לא הצליח כפי שקיוו וכעבור חמש שנים נאלצו לחזור לארה"ב. באותה שנה נישאה הבת פני לנתן איזנברג. בספרו "מניו-יורק עד רעננה" מספר קזן על המתיחות שהיתה בינו לבין המתיישבים ברעננה בגלל העובדה שבחר להקים מפעל רהיטים במקום לעבד את אדמות רעננה.
בראשית שנות השלושים חזרו בני הזוג קזן ארצה כדי לטפל בפרדסם שניטע על אדמתם ברעננה בשנים בהן שהו בארה"ב. הם בנו את ביתם על נחלתם והתגוררו בו שנים רבות. אדמותיו של קזן היו האדמות של רחוב ברנדיס של היום משני צדיו. את אדמות הצד השמאלי של הרחוב העניק קזן לבתו פני ולבעלה, נתן איזנברג, אשר עלו ארצה שנתיים לאחר-מכן. את זכרונותיו כתב בספר "מניו יורק ועד רעננה". מניה קזן ז"ל נפטרה בשנת 1942. יהודה קזן ז"ל נפטר בשנת 1966.