ישעיהו ירחע

לגלריית תמונות

בשנת 1920 הגיעו לארץ שני באי-כוח חברת "אחוזה א' ניו יורק" - יהודה לייב קזן (קסין) והמהנדס ישעיהו ירחע. הם נשלחו לארץ על מנת לברר את אפשרויות רכישת הקרקעות.
שני השליחים שנשלחו ע"י חברי אחוזה א' ניו-יורק נעו ונדו ברחבי ארץ ישראל על מנת לבדוק מהו שטח האדמה המתאים ביותר לצורכיהם.
לאחר כשמונה חודשים של חיפושים הגיעו אל שטח מסוים ליד כפר-סבא – אותו שטח עליו עתידה לקום המושבה רעננה .
ואכן, ב-2 באפריל 1922 (ניסן תרפ"ב) ,.בשעת בוקר בתל-אביב הקטנה.את רחוב לילנבלום-פינת רחוב הרצל, עזבו שתי עגלות. האחת רתומה לשתי פרדות והשניה לסוס. העגלות עמוסות בציוד לרוב: שתי מחרשות,חמישה אוהלי קונוס, ציוד פרימיטיבי לקידוחי מים,ארבעה מיכלי מים ריקים, כלי עבודה, מצרכי מזון, ציוד אישי ושני רובים קנדיים.
השיירה הקטנה עשתה את דרכה צפונה, כשאנשיה- תשעה במספר-הולכים ברגל אחרי העגלות העמוסות.
כעבור כחמש שעות הגיעה השיירה לגבעה שוממה אשר השקיפה על הסביבה כולה. התשעה פרקו את המטען ונגשו למלאכת ההתנחלות. מבין תשעת המתנחלים הראשונים על הקרקע, ארבעה היו חברי "אחוזה" (ה"ממברס"), יהודה לייב קזן, יעקב ניומן, וולוול בודניק וישעיהו ירחע, שני שומרים ושלושה פועלים. המנהל (המנג'ר) והממברס הניפו שלושה דגלים: הציוני, האמריקני, והאנגלי. שם הכריזו על יסודה של רעננה בהבטיחם שרעננה תקום כאן כמושבה יהודית לעד.
מר ירחע, שהיה מהנדס במקצועו ומונה כמנהל (מנג'ר) המושבה מטעם "אחוזה", חלק לאנשים את תפקידיהם הראשונים.עגלת הפרדות יצאה לכפר הסמוך חירבית-עזון,כדי להביא מים. שני פועלים הלכו לכפר-סבא לגזום ענפים מחורשת האקליפטוסים לבניית סוכה שתשמש כמטבח וחדר אוכל.יתר האנשים הקימו את האוהלים.עם רדת החשיכה התארגנו ללילם הראשון במקום.
בימים הראשונים להתנחלות עסקו האנשים בקידוח בור מים. כעבור כשבועיים של עבודה מאומצת הגיעו למים בעומק של 38 מטר.

אז החליט המהנדס להתחיל בתכנונה של המושבה.
בעזרת מכונת מדידה שהביא עמו מארה"ב, ובסיוע שני פועלים אשר שימשו כקוונים, יצא לערוך את המדידות הראשונות של הקרקע. והוא הקצה את חלקות חברי "אחוזה" לאלה שהגיעו להתיישב ולאחרים שנשארו בארצות הברית - כ- 50 דונם החלקה. לכל חלקה היתה חזית של 62 מ' ואורכה הועמד על 750 מטר. תמורת כל חלקה כזאת שולמו אלף דולר.
בעבודות תכנון החלקות והקצאתן, הביא מר ירחע בחשבון כי את החלקות הללו יחצה רחוב ראשי. היה זה תכנון של רחוב ארוך, שמשני צידיו יקומו בתי המתיישבים, כך שחלקתו של כל אחד מהם תהיה מאחורי ביתו - כצורת התיישבויות דומות באמריקה. קצהו המזרחי של הרחוב הראשי היה צריך להתחבר לפי התוכנית לרחובה הראשי של כפר סבא, בעוד שקצהו המערבי נועד להתחבר במשך הזמן על ידי מסילת-ברזל לחוף הים.
באחד הימים התייצבו בפני מר ירחע שני פרשים אשר הביאו עמם מכתב מועד כפר-סבא. במכתב נדרש מר ירחע, כנציג חברת "אחוזה", לשלם להם פיצויים על גדיעת ענפי אקליפטוס מהחורשה המזרחית. ברוב כעסו, גירש מר ירחע את השניים מעל פניו, והסיט בתוכנית את מפגש הרחוב המיועד של המושבה, כך שיתחבר עם עין-חי ולא עם כפר-סבא.
כשתמו עבודות התכנון, הוקצו החלקות והותווה הרחוב הראשי - לא נותרה עוד עבודה ציבורית כלשהי. הגיעה העת לגשת לעבודה חקלאית אשר לשמה באו למקום, אך בין המתיישבים לא ידע איש כיצד "עושים" חקלאות ומומחה לדבר מאין יימצא? ישעיהו ירחע יצא לירושלים, כדי להיוועץ באדם ששמו היה ברוזה, ונחשב בזמנו כגדול המומחים לחקלאות בארץ. בעקבות פגישתם הגיע למושב חקלאי, מאנשי העלייה השניה, שהתמחה בגידול עצי נוי. למחרת יצאו המתיישבים לעבודה. הקרקע שלא עובדה במשך דורות, היתה קשה ומכוסה כולה עשבי "חילפה". במאמץ רב חרשו חלקת אדמה, הקימו משתלת עצי נוי, ונטעו שתילים בצידי הדרך הראשית (עד היום עומדים מספר עצים מאותה נטיעה ברחבת בית הירשהורן ובוכבינדר ברחוב אחוזה).