הגעתי לרעננה ב-1937, מברמן אשר בגרמניה, כשאני בחורה צעירה, ממשפחה אמידה, חייתי חיים יפים. האמנתי שמקומי, כציונית, הוא בציון.
בעלי קלאוס עלה גם הוא לארץ ב-1937. הגיע לרעננה ופה התחיל את עבודתו בקיבוץ של "מכבי הצעיר" ו"החוגים" ברעננה.
עבדתי בעבודה חקלאית מיומי הראשון ברעננה - בפרדסים, בסידור גומות ובכל הדרוש לקיום החיים התקינים. שכן, בחורינו גויסו ל"הגנה" ולפלוגות השמירה במושבה. בערבים, כשלא היינו עובדים ולא היינו שומרים, היינו משתתפים באסיפות ובחלוקת התפקידים לגברים ולנשים. כל אחד תרם את חלקו וכל אחד עשה לפי מיטב יכולתו.
היתה לי סמיכות של אחות. עד עלייתי לארץ עבדתי כאחות בבית-החולים היהודי בברלין וכן היתה לי סמיכות של מורה להתעמלות, ריתמיקה ובריאות-הגוף.
כאשר גויסו הצעירים לשמירה ולהגנה היה בעלי קלאוס מראשוני המתנדבים ב-1937. קלאוס עבד בחקלאות, בגידולי תפוחי-אדמה ובפרדס. בערב יצא לשמירה. אני וחברתי הילדה צמח קיבלנו פקודה והוראות לשבת בשמירה ולהגיש עזרה ראשונה לחברי "ההגנה" שנפצעו.
אני אשה דתית אולם נסעתי אפילו בשבת להגיש עזרה ראשונה לנזקקים הדחופים. (אפילו בשבת) כי פיקוח-נפש דוחה שבת.