"ברעננה היה לנו קו-חזית של 12 ק"מ. התור לשמירה היה פעמיים-שלוש פעמים בשבוע. השמירה היתה בנשק בלתי ליגאלי. אלה שצריכים היו לדעת ידעו את מקום המיסתור של הנשק.
אנשי אצ"ל, שפרשו מ"ההגנה", מצאו להם שעת-כושר לזכות מעמל האחרים, היו מגלים מחסנים של "ההגנה" ומשם גנבו נשק. המחסנים היו חבויים במקומותיהם זמן רב, מחסנאים היו מתחלפים כך שלרבים היה ידוע מקום המיסתור. הוחלט, איפוא, להחליף בהקדם את מקומות הסליקים.
הוטל עלי למלא תפקיד של מחסנאי ראשי באיזור רעננה, ואלי צירפו עוד שני חברי "הגנה", אשר שירתו כנוטרים, שלמה בקר וחיים לינדה.
פעם בא אלי החבר גולדרינג, שהיה חבר המיפקדה במקום, בהצעה: "נמנה לך שומרי-ראש, מחשש חטיפה של אירגוני הפורשים, ותעבירו את מחסן הנשק למקום מיבטחים. את המלאכה תעשו רק שלושתכם".