אשר גולדרינג ז"ל

לגלריית תמונות

בן שרה ודוד. נולד בשנת תר"ע (1910) בפולין למשפחת חסידים אדוקה, מרוחקת מציונות וחלוציות. בגיל שבע עשרה עזב את הבית, יצא להכשרה חלוצית והוריו התפייסו עמו רק לפני עלייתו לארץ ישראל. הוא עלה ארצה עם אישתו, שהכיר תוך כדי פעילות בהקמת סניפים וקיבוצי-הכשרה של "החלוץ" בשנת 1932, והשניים הצטרפו לקיבוץ הכובש, לימים רמת הכובש. בשנת 1937 עברו למושבה רעננה ובה בנו את ביתם. אשר התערה בחיי המושבה ופעילותו בה הורגשה בייחוד בפיתוח משקי העזר בשכונות העובדים ובייצור החקלאי שהחל אז במקום.
לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי וצורף לפלוגה 14 של יחידות חיל הרגלים (ה"באפס"), שהיו יסוד ל"גדוד הארצי-ישראלי" ואחר כך לבריגדה היהודית (החי"ל). ביחידתו הקדיש עצמו, נוסף על האימונים ותפקידי השמירה שהוטלו עליו לפעילות חברתית ותרבותית בקרב אחיו לנשק. (ה"נאפ"י" ושק"ם) שהיה נתון להנהלתו ביחידה, שימש מעין בית-ועד לחיילים ומוקד לתסיסה רעיונית.
בליל י"ז בניסן תש"ה (31.3.1945) בהיות הבריגדה בחזית המלחמה על אדמת איטליה, יצא אשר לפטרול קרבי בעמק הסניו. היחידה הותקפה מן האויר, מפקד היחידה נפגע ואשר נזעק לעזרתו בעוד חיילי היחידה נסוגים. עם שוך האש חזרו החיילים לחפש את השניים אך עקבותיו של אשר נעלמו ולא נודעו עד היום הזה. הניח אשה, בת ובן.
קיבוצו ומועצת פועלי רעננה הוציאו חוברת לזכרו ובהן דברי חברים על דמותו ופועלו. שמו הונצח גם בספר "הבריגדה היהודית"; שכונת מגורים לחיילים משוחררים שהוקמה לאחר המלחמה נקראת על שמו - "שכונת אשר".