שמואל תנא ז"ל, בנם של שמשון ואסתר ז"ל, נולד בשנת 1902 בשטוטגרט, גרמניה. בילדותו נטה למקצועות ההומניסטיים, אך עד מהרה הצטרף לעסק המשפחתי וקיבל עליו את ניהול חנות הכל-בו הגדולה של המשפחה. בשנת 1938 גורש מגרמניה בגלל היותו אזרח פולני. בהשפעת הגירוש גמלה בלבו ההחלטה לנטוש את חיי הגלות ולעלות לארץ ישראל. בינואר 1939 הגיע לרעננה עם רעייתו וארבעת ילדיהם הקטנים: אמיתה, זאב, דניאל והדסה, לאחר תלאות רבות ובידיים ריקות כמעט, שכן רוב הרכוש נותר בגרמניה.
"הגענו הנה במגמה ברורה שלא לפנות בשום אופן לעיר הגדולה או לעבוד בה, אלא להתיישב בכפר", כך כתב שמואל בזכרונותיו. בעידודה של רעייתו צפורה-קלרה החליט שמואל לעסוק דווקא בחקלאות, מקצוע שהיה זר לו לחלוטין. בהיותו "יקה" החליט ללמוד את העסק ביסודיות מפי מומחה והחל לתכנן בקפדנות את הקמת המשק.
בתחילה רכש עשרה דונם אדמה מכספי קרובים בארצות הברית. בחלקתו בפאתי רעננה שליד כביש חיפה הישן החל לגדל ירקות תוך שהוא מחפש ענף חקלאי ייחודי להתמחות בו. לאחר סקירה יסודית גילה שיש ביקוש מצד החקלאים בכל רחבי הארץ לשתילי ירקות, וכך תוך מחקר שוק ולימוד יסודי של הנושא התפתחה המשתלה, הנושאת את שמו ומנוהלת על-ידי שני בניו עד עצם היום הזה. במהלך השנים הביא שמואל לארץ זנים שונים של ירקות ואף פיתח בעצמו זנים חדשים. המשתלה הפכה לגורם חשוב בגידול הירקות בארץ לצריכה מקומית, לתעשיה ולייצוא. עם השנים התפתח המשק החקלאי לתפארת, כפי שמעיד שמואל,"בראשית דרכי כוניתי "השתילמניק". עם הזמן הפכתי לאיש בעל מעמד בחקלאות שנשמעים לעצתו".
המשפחה, למרות הרקע השונה שלה, התעקשה להתחיל כאן דרך חיים חדשה. שמואל וצפורה נאלצו להתמודד עם תנאי החיים, שהיו בשנים הראשונות קשים ביותר ועם העבודה הקשה במשק החקלאי שהתבצעה באמצעים מיושנים. בנוסף לכך הבן דניאל נפטר ממחלה בגיל חמש. לאחר שנה נולד בן הזקונים נחמיה, כשאמו היתה כבר בת ארבעים וחמש. את הבית בנה שמואל במו ידיו משרידי עץ של בית אריזה ישן שפורק. הבית היה מרוחק שלושה ק"מ ממרכז המושבה, ללא חשמל, ללא מים זורמים וללא מרצפות. כך חיו בני המשפחה במשך שנים, אך למרות כל הקשיים המשיכו שמואל וצפורה לפתח את המשק ולגדל את ארבעת ילדיהם על ערכי העבודה החקלאית. על-אף התבססות המשפחה עם הזמן הוסיפו שמואל וצפורה לשמור על אורח חיים צנוע, וכיום עובדים במשק שני בניהם וכן בני הדור השלישי.
צפורה עמדה כל השנים לצד בעלה. היא טיפלה בילדים, עבדה במשק החקלאי ועסקה רבות בפעילות התנדבותית, עזרה לנזקקים, לחולים ולמשפחות במצוקה. בעקבות פועלה הרב זכתה בתואר "יקירת רעננה" בשנת 1994.
שמואל תנא ז"ל נפטר בשנת 1985. לאחר מותו המשיכה צפורה להתגורר בבית המשפחה הישן ליד המשתלות וזכתה להגיע לשיבה טובה מוקפת נכדים ונינים.
בראשית שנת 1997, חודש לפני יום הולדתה המאה, נפטרה צפורה-קלרה תנא ז"ל. עשרות רבות של אנשים אשר זכרו היטב את פועלה הרב ומעשיה הטובים, הגיעו להלוויה ולימי ה"שבעה" וסיפרו סיפורים מופלאים אודותיה שאפילו בני משפחתה לא ידעו עליהם.