תחקיר: תחיה צייחנר
בילדותי ונעוריי חוויתי את אווירת ראש השנה ואת התכונה לקראת החג ההולך ומתקרב...
ציפיתי בכליון עיניים לבואו של הדוור בכדי לנבור במאות כרטיסי הברכה שנדחסו בצפיפות בתיבת הדואר הכחולה שבחזית ביתנו באחוזה ברעננה.
נהגתי לצפות באדיקות ובסקרנות בסבא ברוך אוסטרובסקי ז״ל, כשהוא ספון על שולחן כתיבתו ומשיב בכתב ידו הציורי בהתייחסות אישית ובהדרת כבוד לכל אדם ואדם ששלח ברכה לכבודו ולכבוד רעננה, תוך הקפדה על בחירת הסגנון והניסוח המתאימים לאופיו ולאישיותו של כל מברך.
כרטיסי הברכה היו מודפסים מראש עם שמו של אוסטרובסקי מוטבע עליהם, אך סבי נהג לחתום אישית ולהוסיף מילות ברכה אישיות.
בין היתר שלח אוסטרובסקי את אגרות ראש השנה לכל ילדי רעננה.
באותם ימים תכני הברכות נשאו אופי ציוני: עליה, קליטה, התיישבות, הגשמה, חלוציות, חקלאות, הגנה, עבודה עברית...
האיגרות המעוטרות נשלחו לרעננה מראשית שנות השלושים והגיעו גם מחוץ לגבולות הארץ, בעיקר מאנשי "אחוזה א' ניו יורק", שהביעו הזדהות ואהדה למולדת, ובהמשך גם לתקומת המדינה, לשגשוגה ולבטחונה.
כל כרטיס ברכה נשא עליו מוטיבים הקשורים בין היתר גם במורשת ישראל ובהווי המדינה: מנורת שבעת הקנים, הכותל המערבי, שופרות, טליתות, חיילי צה"ל, נופי מדינת ישראל וסמליה.
סמוך להקמת המדינה מיזגה מסורת שליחת ה"שנות טובות" בכפיפה אחת את המאפיינים והסמלים הדתיים עם סמלים ציוניים מובהקים, ברוח התקופה.
זכורים לי ביקוריהם של מי מהתושבים שנהגו לפקוד את בית ראש המועצה בכדי לברכו אישית ולהרים כוסית לחיי המדינה בעת מועדי ישראל.
לאחר מותו של סבי נעצבתי מהתמעטות כרטיסי הברכה, אך הייתי ממשיכה לגלות מעורבות ולשבת עם סבתא בימים שלפני החג על מנת לסייע לה לענות, להדביק את הבולים ולשלשל את כרטיסי הברכה בתיבת הדואר האדומה שבמעלה הרחוב...
מצאתי לנכון לחלוק עמכם מקצת מאגרות ראש השנה משנות החמישים השמורות עימי.