הגשר שלי / חיים חפר
(עלון עמותת דור הפלמח מס' 6, עמ' 26)
הגשר שלי לא היה משהו. הייתי אומר הקטן בין הגשרים
לא גשר אלנבי, לא גשר שייח חוסיין, כי אם בכביש הצפון המתפתל בין ההרים
מצאו הסיירים מעבר-מים גדול ויגאל ודאי אמר: תנו להם וישמחו הנערים.
תמונת מצב: צפונית מזרחית למטולה גשר על נחל עיון זה הזוחל בקיץ בין האבנים.
גשר טורקי בנוי כקשת גובהו 7-6 מטר ובמרחק צעקה מהמחנה הבריטי של הצנחנים
והרחק בקצה אגם החולה תלוי מעל הירדן גשר בנות-יעקב
אבל אנחנו מרוצים, כי האמנו שב"ליל הגשרים" גם מעבר-מים זה טוב
התפרשנו לאבטחה בין הסלעים והשיחים בדריכות, כי מניסיון העבר
נתקלנו באזור הזה גם בז'נדרמריה הלבנונית וגם בחיל-הספר
ובשקט ובזהירות ובאין אומר
החבלנים דחפו מתחתיו, כמו שלימדו אותם, את התלמידים עם החומר
ומחכים. למה? כי עד שלא נראה את שני הפיצוצים בשני הגשרים החשובים שבגליל
אנחנו רק אז רשאים ללחוץ על העיפרון כך התאמנו והפעם זה לא רק תרגיל
ומחכים והסבלנות נגמרת ומתקצר הפתיל
ומחכים. ודן נעמן מפקד הפעולה מתחיל להתעצבן
מה קורה שם לדודו על גשר נחל עיון ולעודד מסר על נהר הירדן?
עוד הוא לוחש את דאגתו והנה אנו רואים מן ההר שני אורות בליל ובשניהם פיצוץ שהדו התעופף וחזר
וכל עמק החולה, האגם והביצה, היה באור גיהנום מואר
ואז גם אנחנו לוחצים על העיפרון, מקווים שזה עובר ונסוגים בחצי ריצה אל הסליק שבכפר
ואני זוכר בחור אחד מתולתל ששערו סמר
ודומה היה למושב של פקיד הודי כמו שראינו בסרט עם הזמר מפושקאר
ואז גם הגשר שלנו הצטרף אל השאר
והבום האיר את הבופור שקראנו לו אז קלעת אל-שקיף וירדנו מן ההר
ולא היה אחד מן החבר'ה שלא היה מאושר
וגם שיערו של הנער אל פדחתו חזר
והוכחנו לעולם ולבריטים את כוחה של פלוגת המחץ העברית
והנער ההוא כבר קרח אבל בשבילי הוא עדיין יפה הבלורית.