השנה היא תשי"ד (1954). ברחבת "בית המגן" (לימים 'בית הנוער'), בסמוך לאנדרטה להנצחת הנופלים, נערך טקס הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ראש המועצה, ברוך אוסטרובסקי, נושא דברים.
"בית המגן" הוקם ע"י המועצה המקומית ביחד עם ארגון ה"הגנה" כמקום הנצחה לנופלים.
הנחת אבן הפינה ל"בית המגן" הייתה באפריל 1948. בפרוטוקול המועצה מיום 1.4.1948 נכתב: "ועדת הבטחון יחד עם ההנהלה רוצה להנציח את שמות החללים... וביום ראשון תהיה הנחת אבן הפינה..."
כחצי שנה לאחר מכן (ב- 24/11/1948) הוחלט במועצה על תחילת בנייתו של "בית המגן".
בפרוטוקול המועצה מיום 1/12/1948 נכתב: "נתקבלו הצעות מסולל בונה והישהורן... נבנה את הבניין עם אפשרות להקים קומה ב' "
מלאכת בניית "בית המגן" נמשכה כ- 7 חודשים. בפרוטוקול המועצה מיום 29/6/1949 נכתב:
"בית המגן הולך ונגמר. כבר יצקו את הגג ואת המונימנט..."
כחודש לאחר מכן נערכה תכנית לבניית הגל-עד, כפי שנכתב בפרוטוקולים מ- 20/7/1949-18/9/1949:
"לאחר שנתקבלו כמה ציורים, מר אשר סידר תוכנית לגל-עד שהיא מתקבלת על הדעת.."
"יש הצעה לעשות את הגל-עד מאבן ירושלמית..."
"ההנהלה מחליטה על אבן טבעית ולא מלאכותית..."
"מסרנו למשרד הבטחון את רשימת החללים – 33 חללים".
הגל-עד נבנה וניצב בחזית "בית המגן" ועליו נחקק הפסוק: "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל, ט"ז, 6). בפרוטוקול המועצה מיום 28.9.1949 נכתב: "...חריטת האותיות למסור לשץ ועבודות המתכת יטפל בזה אהרון. להוצאת פסוק קצר נימנו ברזילי, זלטין והרב".
וכך, החל משנת 1950, מתכנסים תושבי רעננה כולה ברחבת "בית המגן" בערב יום הזיכרון לקחת חלק בטקס המרכזי, שנערך לזכר חללי מערכות ישראל והנופלים בני המקום,
צופים במצעדם המרגש של אנשי ה'הגנה' ותנועות הנוער לאורך רחוב אחוזה ברעננה מבית הספר ה'עממי' לטקס הזיכרון ב"גן המגינים" סמוך לאנדרטת הנופלים.
כפי שנכתב בפרוטוקול המועצה מיום 13.4.1950: "...התוכנית ליום העצמאות, הארת הרחובות וסידור דגלים וגילוי המצבה לנופלי רעננה עם ילדי בית הספר מכיתה ד' ומעלה".
בילדותנו במושבה חווינו את אוירת השכול בימי הזכרון, אשר ליוותה את התושבים ואת בני הדור הצעיר ונחרתה בליבם.
ערב יום הזכרון היה משמעותי עבור כל תושבי המושבה, שהגיעו על זקניהם וטפם להתייחד עם הנופלים בני המושבה אותם הכרנו היטב !
מי תיאר שבעצרות הזכרון יתווספו עוד ועוד חללים, והגלעד יהיה צר מלהכיל את שמות בני רעננה שנפלו על הגנת המדינה במערכות ישראל?
ונסיים בדבריה של מוקי הבר, בת דור המייסדים שנהגה משחר ילדותה להגיע עם אביה מדי שנה לטקס יום הזיכרון:
"אבא תמיד הדגיש, שחובה עלינו להיות יחד עם המשפחות ולא להשאירם לבדם בשעות אלו, מסורת הנשמרת באדיקות עד היום".