מחנה ההכשרה של תנועת "המכבי הצעיר"
בקצה רחוב יהודה הלוי (67,65) היה מחנה ההכשרה של קיבוץ "כפר המכבי". היו אלה עולים חדשים מגרמניה. חברי תנועת "המכבי הצעיר" הם הגיעו ארצה בשנות ה-30, עם עלות השלטון הנאצי. בזמן שהותם ברעננה. עבדו בחקלאות והכשירו את עצמם להקמת קיבוצם. חלק מחברי ההכשרה נשארו לגור במושבה הצעירה ובני משפחותיהם חיים כאן עד היום. האחרים, חברי ההכשרה, בסיוע של תנועת הספורט "המכבי הצעיר" בארץ, עלו והתיישבו בעמק זבולון והקימו את קיבוץ,"כפר המכבי" בשנת 1936. הקיבוץ שייך לתנועת אחוד הקבוצות והקיבוצים. הכשרה אחרת שהתגוררה במקום הזה הייתה של קיבוץ הסוללים, בשנים 1949-1945 , לאחר מלה"ע השניה. את תחילת ההכשרה עשו בסניף המכבי הצעיר, ע"י בריכת השחייה ברחוב מכבי, לאחר שהכינו את הצריפים בסוף רחוב יהודה הלוי עברו למקום ההכשרה וחיו במקום בקיבוץ לכל דבר; היו להם צריפי מגורים, מכבסה, חדר אוכל, סככה לאורווה, לול ודיר לעיזים. הם עבדו אצל החקלאים במושבה. הם הקימו מפעל קטן להכנת בלוקים בחצר הקיבוץ. הם היו פעילים מאוד "בהגנה" והדריכו את חניכי תנועת "המכבי הצעיר" במושבה. בשנת 1949 נוסד קיבוצם- "הסוללים" של העובד הציוני. הקיבוץ נמצא בגליל התחתון, בצד הכביש משפרעם לציפורי ונצרת. מצפון לקיבוץ נמצא אגם בית נטופה.
ההכשרות ברעננה
ברעננה- היו מספר מקומות בהם התגוררו קבוצות נוער שהכשירו את עצמם להקמת קיבוצים בארץ. הם נעזרו בתושבי רעננה בעבודה ובהכשרה.
"הקיבוץ"
במעלה הדרך לגבעת ח"ן, על הגבעה מצד שמאל, בין עצי איקליפטוס שחלקם נמצאים שם עד היום היו כמה בתים, צריפים ואהלים. במקום זה התגוררו חברי הכשרות שונות אשר הכשירו עצמם לעליה להתיישבות בקיבוצים של הקיבוץ המאוחד. הראשונים היו חברי הכשרת ה"חוגים"- מחנות העולים אשר הקימו את "מעוז החיים" 1937, אחריהם חברי ההכשרה של קיבוץ "גלעד" "אבן יצחק" שעלו על הקרקע בהרי מנשה ב-1945 ושם היישוב נקרא על שם הנדבן הציוני מדרום אפריקה יצחק הונברג. ההכשרה הבאה הייתה של עולים חדשים ציונים צעירים בעלייה בלתי לגאלית מצפון אפריקה: מצרים, טוניס, אלג'יר ומרוקו- הם נהלו את חייהם ברעננה כקיבוץ לכל דבר וקראו לעצמם "הסנה"- הם השתייכו לאחוד הקבוצות והקיבוצים ובשנת 1948 עלו יחד עם עוד קבוצות להקים את קיבוץ "ברור-חיל", כיום המקום הנטוש ומוזנח, ורק במבנה אחד גרה משפחה, בתנאים קשים.
בתי הסוכנות ובריכת המים- מצפה השרון= מגדל= כפר נחמן (הכשרות השומר-הצעיר, הקיבוץ הארצי). בין פרדסי "מגדל" הוקמו ע"י הסוכנות העברית, מצפון מערב למושבה, בשנות ה-30 שני בתים בעלי שתי קומות ובריכת מים. במקום זה החלו את הכשרתם חברי קיבוץ "רמת השופט". הם עבדו במושבה, בפרדסים ובחקלאות פרטית. חברי "רמת השופט" זוכרים את רעננה כמושבה אידילית. מקום המתייחס נפלא אל ציבור הפועלים שבו, מקום השומר על עיקרון העבודה העברית "בשעה שבשעריה של כפר-סבא ניצב המשורר שאול טשרניחובסקי והפגין נגד עבודה ערבית של חורנים שהגיעו מעבר לירדן. הייתם (תושבי רעננה) לסמל לברית בין האיכר והפועל העברי המחדשים את מולדתם"- (מתוך דברי אליעזר רבינוביץ מארכיון "רמת השופט"). חברי ההכשרה הראשונים עזבו את רעננה ב 1.9.1939 , ובשנת 1941 הקימו את קיבוצם ברמות מנשה, כ-5 ק"מ מצומת "אלקים", על שם השופט היהודי מארה"ב יוליאן מאק. ההכשרה השנייה הגיעה למקום באוקטובר 1945, היו אלה חברי קיבוץ "לניר" (שמו הראשון של הקיבוץ "אורים") הקבוצה מנתה כ-50 נפש. הם עבדו במושבה והכינו עצמם להתיישבות. בערב יום כיפור תש"ו- 1946 עלו חלקם להתיישבות במסגרת 11 הנקודות בנגב. הדרך למחנה ההכשרה הייתה בין פרדסים, כק"מ וחצי ממחנה העולים בסוף רח' מוצקין. בנוסף על העבודה בחקלאות עבדו חברי ההכשרה בבנין. הם היו ממקימי ביה"ח לחולי ריאה- כיום בי"ח לוינשטיין, בבניית כפר-בתיה המוסד החינוכי ברחוב ירושלים. הם גם עבדו במחנה העולים בסוף שנת 1947 כאשר אוכלס המחנה לראשונה. היו ביניהם אשר לימדו את העולים עברית- בהתנדבות לאחר יום עבודה. לא הרחק מההכשרה, בתחום הבנינים הוקמו צריפים: שם התקיימו קורסים של ההגנה. במקום היה גם "סליק" בו הוחבאו נשק ותחמושת לצרכי הגנה ושמירה. בחצר בין המבנים הקימו משק חי : פרות, עופות- כן גם גידלו ירקות בעיקר לשימושם העצמי ואת הנותר מכרו במושבה.