בספרה של נורית חליף עמ' 188:
"אך טבעי הוא שבשנים הללו שלאחר הכרת האום במדינת לישראל, ולאחר תום מלחמת השחרור שגבתה קורבנות רבים נעור רצון עז לבנות ולהיבנות! לחזק את האחיזה באדמה ולהכות שורשים במדינה הצעירה.
אנשי המושבה שהשתרעה בארבעת העשורים הראשונים סביב רחוב אחוזה, ביקשו עתה לפרוץ קדימה!"
שיכון אשר
בדצמבר 1948 הודיע אוסטרובסקי: ״כעת עומדים להקים 40 יחידות בשכון אשר ע״י החברה ״נוה עובד״. דורשים מהמועצה השתתפות בסידור המים והסידור צריך לעלות כ- 300 לירות״.
בחודש מרץ 1949 מוסר מר אוסטרובסקי כי בחבר המועצות הודיעו שהסוכנות בונה שכונות בארץ עבור עולים חדשים ורעננה אינה כלולה כלל ברשימות אלה. נשיא המועצה כתב ושלח מיידית מכתב, בדרישה לשכן 200 משפחות ב 200 יחידות דיור. כעבור 3 שבועות ניגשה חברת ״נוה העובד״ להקים במושבה 20 יחידות דיור ראשונות לעולים החדשים.
שיכון עממי תחילת 1953
במאי 1949 החלה בניית עוד 30 יחידות דיור. חיילים משוחררים התארגנו ודרשו שיכון לחיילים. הממשלה אישרה שיכון 50 משפחות בכפר הנטוש חירבת עזון.
המועצה תלוי ה להתקין סידורי מים וחשמל, והתנופה היתה בעיצומה.
ביוני 1949 הודיע נשיא המועצה שעומדים להקים שיכון ל 188 משפחות בשטח של שיבק. התנהל משא ומתן עם חברה להקמת מפעל גדול שצריך יהיה להעסיק עד 2000 פועלים.
שיכון ותיקים יוני 1949 (שכונת דוד רמז)
וכבר דובר על שיכון לותיקי פועלים. המועצה פנתה למפקח על הרכוש הנטוש שיקציב חלקות של 98 דונם בערך, להקמת שיכון לותיקי המושבה וגם שטח נוסף להקמת תעשייה ברעננה
ביקשו שטח של 180 דונם לאזור התעשייה.
בינואר 1950 הגיעה הזמנה למועצה משרת העבודה גולדה מאיר לפגישה במשרדה בקרייה בת״א.
בפרוטוקול המועצה מיום 18.2.1950 נרשם: ״נספר לשרה את ענייני השיכון, הבלוקונים ובית עולים. וצריפי עמידר ושנקבל את אזור התעשייה בהקדם שנוכל להקים ביתנים לבעלי מלאכה ותעשייה..."
הקמת שכונת אשר, שכונת אריה, שכונת עציון - מזרחי
התוכנית להקמת שכונות חדשות עלתה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה.
המטרה הייתה לשכן את החיילים המשוחררים יוצאי מלחמת העולם -2 .
לאחר קום המדינה קיבלה תנופה גדולה שנועדה לשכן גם את משפחות העולים החדשים שיצאו המעברות!
אשר גולדרינג התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ממנה לא שב!
ב 5 במאי 1947 הונחה אבן הפינה לשכונה!
שכונת אריה - 1947
שכונת עציון - מזרחי 1947 (השם שונה ל"עציון" בשנת 1948)
שיכון פיתוח -סוף רחוב רבוצקי 1947
שכונת הפרוגסיביים / סוף רחוב ברנדייס
שיכון רסקו - 1954
בספרו "משממה למושבה פורחת" כותב שטייגמן : (עמ' 197)
״...בישיבה זו סקר אוסטרובסקי את השינויים הדמוגרפיים החשובים שהתחוללו ברעננה מאז קום המדינה, ובהם קליטה של 5000 תושבים, רובם עולים חדשים, ומהם "הרבה ״מקרים סוציאליים״! הוקמו מוסדות שונים ונסללו כבישים ומדרכות. לדברי אוסטרובסקי, פיתוח התעשייה והגדלת מקומות התעסוקה היו לאתגר המרכזי שלפניו ניצבה המועצה החדשה.
אוסטרובסקי יצא בקריאה לכל הסיעות לפעול בעבודה משותפת שנועדה ״לדאוג לכל השכבות, לקחת בחשבון את אלה שאינם יודעים לצעוק ולנאום ולהתחשב בכל הקטנים גם בקשר לשיכונים״.