שם : צור גבריאל
מקום לידה : אירן
שנת לידה : 1942
משפחתי בעלת 7 נפשות- אחיו הצעיר נולד בארץ ישראל. הם קיבלו חינוך דתי, ציוני, ועלו לא"י בשנת 1951.
סיבות העלייה: הפרשה באירן הייתה מועטה. כדי לקיים את דרכיהם- בישול, כביסה, רחצה וכ"ו נאלצו לשאוב מים מבאר. בנוסף בבתי הכנסת היו הרצאות על מנת לשכנע את התושבים לעליית לא"י וכך הוריו קיבלו על עצמם בשנת 1951 לאחר שכנועים רבים לעליית ארצה.
ההגעה לפרדס חנה: הם התארגנו, קנו כרטיסים לטיסה, ומשדה התעופה לוד לקחו אותם לפרדס חנה ששם התושבים התגוררו בצריפים ואוהלים. גבריאל ומשפחתו גרו בצריף אחד. והיה להם קשה מכיוון שהיו 7 נפשות במקום כה קטן ובנוסף האוכל ניתן כתלושים.
המעבר לכפר- נחמן אשר ברעננה: מפרדס חנה הגיעו לכפר נחמן ע"י משאיות ושם גם קיבלו צריף. גם שם היה קשה- חום, מגורים, חינוך ופרנסה. גבריאל התחיל ללמוד בכיתה ג' והוא זוכר את המורה שלום שמאיד אהב וכיבד את כולם. לא היו הרבה תנועות נוער אבל הילדים התאספו ועשו לעצמם פעילויות ומשחקים. הם עבדו בחופשות וכך הרוויחו כסף, גבריאל חסך כ-300 לירות במשך 7 שנים ואח"כ השתמש בהם לבניית בית. והבית הוקם ברח' אריה לאון, ובאותה סביבה למד בבי"ס ממלכתי דתי ב'. הם גרו בכפר נחמן 7 שנים.
מראה רעננה לפני כ-36 שנים: רעננה הייתה מאוד קטנה. לא מפותחת- היו בה הרבה לולים ורפתות. לא היו הרבה חנויות אבל היו מכולות. כולם כמעט הכירו אחד את השני ולא כמו היום שבקושי מכירים את השכנים. גבריאל זוכר את שיכון פרץ שהיה עם מבנים במרחקים אחד מהשני. היו שם פרדסים ושטחי חקלאות מרובים. הבית ספר לא היה מפותח- בלי מזגנים ובלי מגרשי משחקים אך בכל זאת התגברו והעבירו את הזמן בכיף. רעננה הייתה מושבה, ואישתו של גבריאל, מלכה, מספרת שכל הזמן כששמעה שאמרו שהולכים ל"מושבה". לא הבינה איפה נמצא המקום הזה. עד שפעם חברתה הסבירה לה שה"מושבה" זה איפה שהיא כל הזמן הולכת והכוונה היא למרכז רעננה. בנוסף, היא מספרת שהיה חפץ חשוד קטן ברעננה וכול נלחצו כי אז זה לא היה רגיל שיש פיגועים וחפצים חשודים כמו היום. גבי מוסיף סיפור טראגי על אדם שבנה בית ע"י הלוואות ובסוף כשלא היה לו כסף להחזיר והוא שקע בחובות האדם תלה את עצמו והתאבד. גבריאל קיבל את זה בצער רב וקשה מאוד כי הוא היה ידיד טוב שלו.
סיפורים נוספים ומעניינים...
• גבריאל מספר על שטח של אדמה חקלאית ליד רעננה, ששם היו נטועים צנונים ונהגו לעבור ולשוב דרך שטח זה. פעם אדם שעבר שם לקח צנון אחד ובעל האדמה ראה אותו והתחיל לכעוס, הם רבו ולמעשה, לאחר זמן מה המקרה הסתיים בכך שבעל האדמה רצח את האדם.
• בילדותו של גבי היו לנו אופניים עם פנצ'ר, אז הוא ואחיו עשו תורות- מישהו דחף את האופניים ומישהו נסע, או שאחד מנפח את הגלגלים והשני נוסע.
• בערב שבת שני הבנים הקטנים חזרו מאוחר מבית הכנסת, ובערב שבת אחד הם ראו זבובים מעל ארוחתם ולכן ריססו את הזבובים אבל באותו הזמן האוכל גם רוסס ובגלל זה הם לא אכלו.
משפחתם כיום: לאחר שגבריאל התחתן עם מלכה בשנת 1965 נולד להם תינוק בשנת 1966- אילן. המצב היה די קשה מכיוון שמלכה לא עבדה וגבריאל פרנס לבד. אחרי שנתיים וחצי נולדה בת – מיה.
וב-1970 נולד בן נוסף- נתן. ואחרי שנתן גדל לגיל שלוש מלכה התחילה לעבוד. בהתחלה כגננת. ואח"כ בחנות פלאפל של הוריה. לבסוף נולדה הבת הקטנה - אורית.
כיום אילן גר בארה"ב, למד רפואת שיניים, נשוי עם 4 ילדים. מיה נשואה עם 3 ילדים והיא אסיסטנטית - אצל רופא שיניים. נתן לומד מחשבים בארה"ב. ואורית לומדת הוראה. ההורים מרוצים מאוד מתעסוקות וחוכמת ילדיהם.