האמפיתאטרון ברעננה הוקם בשנות ה-50 על קרקע ציבורית לרווחת הציבור, ונועד לשמש להתכנסויות ציבוריות, לאירועים מרכזיים ולמופעי בידור במושבה של אותם ימים, שמנתה כ-5000 נפש.
המהנדס גוטסמן תכנן את האמפיתאטרון ל-2000 צופים. שורות האבן המרווחות, השיפוע הנוח והמרחק מהבמה אפשרו צפייה מהנה והשתתפות ערה.
בפרוטוקול המועצה מיום 16.5.1951 נכתב: "אמפיתיאטרון - בטח אפשר היה לקבל הסכמת המועצה להקמת המפעל הזה..." "יום העצמאות. סידרנו אמפיתיאטרון עוד בזמן שביתת הפרדסנים... לפני יום העצמאות התחלנו להכשיר את השטח, איפה שהתאספו כ-2000 איש".
ביום 14.4.1953, כשמלאו למדינה 5 שנים, נכתב בפרוטוקול המועצה: "תוכניות חגיגות יום העצמאות... ביום שני 20.4 יום העצמאות בשעה 9 בבוקר חגיגה לילדי הגנים באמפיתיאטרון... ב-10:30 הצגת קולנוע בבית הפועלים, בשעה 3 אחה״צ התחרות כדור רגל וב-8:30 בערב באמפיתיאטרון, ילדי ביה״ס הצגות וקבוצת רקדנים״.
רבים מהאירועים החשובים בתולדות המושבה נערכו כאן. ביניהם - חגיגות יום העצמאות, יובל ה-50 לרעננה (1972) במעמד ראש הממשלה דאז, הגב' גולדה מאיר, מופעי תרבות, כנסי בתי-ספר ועוד.
בשנות ה-60 שופץ האמפיתאטרון, הבמה הורחבה, נוסף חדר הפעלה והמקום גודר. משגדלה אוכלוסיית המושבה, הוסיפו בין השורות ולפני הבמה לוחות עץ ובלוקים והגדילו את מספר מקומות הישיבה לכ-5000.
מאז ראשית שנות ה-80 נפסקה בהדרגה הפעילות במקום. אוכלוסיית העיר הגיעה לכ-55,000 נפש והמקום היה צר מלהכיל את הבאים. האזור הלך והתאכלס ובתים חדשים הוקמו בסמוך, באופן שהפעילות באמפיתיאטרון יצרה מטרדי רעש.
מועצת העיר רעננה אישרה למכור את הקרקע לבנייה למגורים ובמקביל הוחל בהקמת אמפיתאטרון בפארק רעננה מערב, המיועד ל-10,000 משתתפים.